4. מצננין את הביצה בסודרין. בד ובכי"ל: מסננין (בכי"ל: מסנין) וכו'. ואף לפנינו מצננין פירושו מסננין, עיין בחידושים המיוחסים להר"ן קל"ט ב' ד"ה ונותנין ומ"ש בתס"ר כאן, עמ' 146. וכן גרס הר"מ בפיה"מ ד' נפולי במשנתנו פ"כ מ"ב: ומצננין את היין וכו'. ובכי"ע: מפנין7שיבוש כזה "מפנין" במקום "מסנין", גם לעיל תרומות פ"ז, עמ' 145, שו' 42. את הביצה בסודרין.
ובמשנתנו פ"כ מ"ב: ומסננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית ונותנין ביצה במסננת של חרדל. וקשה להגיה ארבע נוסחאות התוספתא מפני משנתנו.8ורחוק להניח שלפנינו כאן אשגרה ממשנתנו פ"ג מ"ג. וכנראה שהיו מסננין ביצה חיה בסודרין כדי שיצא החלמון וישאר החלבון המקושר, "ואידי ואידי אוכל הוא ואין כאן ברירת פסולת מן האוכל", עיין בפירש"י ק"מ רע"א. ועיין במ"א או"ח סי' שי"ט אות י"ב.
ובכל דבר המטלטל. וכן בכי"ע: וכל דבר המטלטל. אבל בד ובכי"ל: ובכפיפה מצרית. ולפי הגירסא שלפנינו פירושו למעט סיב שאינו כלי, עיין לעיל פ"ח, שו' 23–24.
4-5. נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס. במשנתנו פ"כ מ"ג: אין כוברין את התבן בכברה, ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירד המוץ, אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האבוס. ופירש"י: אעפ"י שהמוץ נופל מאליו, כר' שמעון דאמר דבר שאינו מתכוין מותר.
5. אין מערין לכברה בשבת. וכ"ה ("אין מערין") אף בכי"ע ובכי"ל, ובד בטעות: מערין וכו'. ובבבלי ק"מ ב': מתני' דלא כי האי תנא, דתניא ר"א בן יעקב אומר אין משגיחין בכברה כל עיקר. ובמשנת ביצה פ"ג מ"ו: אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. ובבבלי שם כ"ח א': מאי כל עיקר, אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו לשמרו מפני העכברים. וכע"ז גם בירושלמי שם פ"ג ה"ז, ס"ב סע"א. ואף כאן פירושו שאין מערין תבן לכברה בשבת כלל, אפילו לשמרו שם, ואפילו אם אינו מטלטלו כדי ליתן לתוך האבוס.