1
חבית שנתגלתה וכו'. ר"מ פכ"ו מה' שבת הי"ד. ובמ"ע שם: חבית שנתגלתה וכו' עד במקום המוצנע תוספתא. ובמ"מ שם: תוספתא פרק ט"ו.27כחלוקת הפרקים בד ובכי"ל, עיין לעיל פ"ח, הע' 23.
2
ואבטיח שניקר וכו'. כ"ה בד, בכי"ע ובכי"ל. ובכי"ו בטעות: שניכר. ובר"מ הנ"ל: ואבטיח שנשברה28הואיל ולפני הר"מ נוסח התוספתא היה קרוב מאד לנוסח כי"ו, הרי אפשר שהיה לפניו: "שנשבר" במקום "שניכר". וכו'. וכ"ה בכל הדפוסים ובכל כתה"י שבדקתי, וכן מעתיק משמו בטאו"ח סי' ש"ח. ובמ"מ הנ"ל: ועיקר הנסחא ואבטיח שנקרה, כלומר שנקר בה נחש, וכן היא בתוספתא. ועיין בתרומות פ"ח מ"ו, ובתוספתא דמאי פ"ב הכ"ג, תרומות פ"ז הי"ז ועוד.
3
34-35. נוטלן ומניחן במקום המוצנע. כלומר, אעפ"י שאסורין באכילה משום סכנה מ"מ מטלטלין אותן ומצניעין אותן, שלא יאותו מהן בני אדם ויוזקו. ועיין בבלי מ"ב א'.