50-51. חרדל ששחקו מערב שבת וכו'. בבבלי הנ"ל: חרדל שלשו מערב שבת למחר ממחו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש וכו'. ובה"ג ה' שבת רפ"כ (ד"ו, י"ט סע"ד, ד"ב, עמ' 110): חרדל שהמחהו (בד"ב: שהמיחו) מערב שבת למחר נותן לתוכו דבש וכו'. ובשבה"ל השלם סי' פ"ט, ל"ב ע"א: וכתב רבינו שלמה זצ"ל דווקא שום ושחלים התרנו בריסוק ושחיקה מערב שבת ליתן לתוכו יין וחומץ וגריסין, אבל בחרדל לא סגי ליה ריסוק בלחוד אלא בעינן שילישנו מערב שבת שלישתו היא השיבה, ואסור ליתן בחרדל המרוסק מים או חומץ בשבת וכו'. ובתוספתא מפורש חרדל ששחקו וכו'. וכשיטת רש"י גם בקונטרס הראיות לר"י דטראני (לפי שלטה"ג פ"כ סי' תקי"ט) בשם ר' ישעיה הזקן. אבל הריא"ז עצמו חלק, והשוה שום ושחלים לחרדל, והצריך שיתן בכולם משקין מערב שבת, וכתב: ולא התירו לתת בהן בשבת אלא דבש בחרדל,46ועיין לעיל פי"ב, שו' 47. וגריסין בשום. ולפ"ז אין כאן סתירה לשיטת רש"י, ופירושו חרדל ששחקו מערב שבת ויצא ממנו משקה עצמו הרי הוא מערב למחר את שמנו (עיין בירושלמי פי"ד ה"ב, י"ד ע"ג) ונותן לתוכו דבש.
ועיין במחז"ו, עמ' 123, בס' התרומה סי' ר"כ, בס' יריאים השלם סי' רע"ד, קל"ד ע"א, בראבי"ה ח"א סי' רצ"ט, עמ' 364 (ומ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 140), ובאו"ז ח"ב סי' ס"א, י"ד ע"ד, ובב"י טאו"ח סי' שי"ח. ועיין באגלי טל מלאכת לש, קי"א ע"ב ואילך, ועיי"ש סיכום שיטות הראשונים, קי"ג ע"ג, אות י"ז ואילך.