Tosefta Kifshutah on Shabbat 13:10

50. אין משכירין כלים לגוי וכו'. וכ"ה סדר ההלכות בד. וכן משמע קצת שהיה הסדר לפני הירושלמי פ"א ה"ח, ד' ע"א, והבבלי י"ט א'. אבל בכי"ע, כי"ל וקג"נ באות כאן הי"ג והי"ד שלהלן. ובכי"ע: אין נותנין כלים לגוי וכו'.⁴¹בתשובות גאוני מזרח ומערב סי' נ"א (אוה"ג, עמ' 14): מהו לשגר ע"י גוי כלים בשבת וכו'. כך ראינו שאסור לשגר ע"י גוי פרקמטיא וכו' אא"כ נתנם לו מע"ש וכו', ואם יקשה לך זו ששנינו אין משלחין כלים ביד גוים בשבת (צ"ל: בערב שבת) ובשלישי וברביעי מותר, ההוא להוציאו לים הגדול שהוא דרך רחוקה מאד, ועשו חכמים הדחק גדול בכך. ולכאורה משמע שהכוונה לברייתא שלנו, וגרס בה "אין משלחין" במקום "אין משכירין", והיא כעין גירסת כי"ע, ולפי גירסא זו נופלות כל הקושיות. אבל אפשר ואפשר שצ"ל שם: אין משלחין איגרות, כהגהת המו"ל, והכוונה לברייתא הסמוכה. ולפי פירוש הגאון אין סתירה בין שתי הברייתות על משלוח אגרת שבבבלי שם, עיין בהערה ג' שם. ועיין מ"ש להלן, סוף שו' 57–58, ד"ה ואפשר לפרשו. אבל כגירסתינו כ"ה גם בד, כי"ל וקג"נ. וכן הובאה בבא זו בבבלי הנ"ל. וכבר נתקשו הרבה רבותינו הראשונים בטעם האיסור. ובעל המאור בספ"א פירש (בשיטת הרי"ף) שהטעם הוא מפני שביתת כלים, ובית שמאי היא. וכבר תמהו עליו,⁴²עיין במלחמות שם, בתוספות י"ט א' ד"ה לא ישכיר, ברשב"א שם ועוד. שאם מטעם שביתת כלים אתינן עלה אפילו אם השכיר ביום א' יהא אסור. ורוב הראשונים דחו טעם זה ופירשו שאפילו ב"ה אוסרים להשכיר בע"ש, הואיל והוא מקבל שכר והגוי מתחיל במלאכה מיד, נראה כאילו מתנה עמו, או כאילו הוא שלוחו של ישראל, ואסור להשכיר אפילו בהבלעה.⁴³עיין בראשונים הנ"ל, בהשגות הראב"ד פ"ו, מה' שבת הט"ז, בחידושים המיוחסים להר"ן י"ט א' סד"ה כיוצא בו, במאירי וברא"ש שם. אבל להשאיל מותר אפילו בע"ש, כמפורש בברייתא שבבבלי י"ח ב'.
ברם גם בר"מ פ"ו מה' שבת הט"ז משמע שפירש שמטעם שביתת כלים אתינן עלה, וב"ש היא ואין הלכה כמותם, ועיין מ"ש להלן.