22. הסוחר כסות לא יצא וכו'. להלן פ"ח, שו' 40, שנינו: המוציא כלין מקופלין ומונחין על כתיפו וסנדליו וטבעותיו בקומצו הרי זה חייב, ואילו היה מלובש בהן פטור. וממש סיגנון זה גם בתוספתא נגעים פ"ז ה"ח, ועיין במשנה שם פי"ג מ"ט. ובבבלי כאן קמ"ז א': סוחרי כסות היוצאין בטליתות מקופלות ומונחות על כתיפן בשבת חייבין חטאת. ולא סוחרי כסות בלבד אמרו אלא כל אדם, אלא שדרכן של מוכרין לצאת כך. ובפי' תכלת מרדכי כאן תמה למה שינתה התוספתא בלשונה. ברם לפי פירושנו לעיל לא נשנתה ההלכה כאן אלא כדי ללמד ממנה שסוחרי כסות אסורים לצאת בכסות המקופלת על כתפיהם בע"ש סמוך לחשיכה, מפני שרגילים בכך במשך כל השבוע, אבל בשאר כל אדם לא חיישינן, מפני שאין דרכן בכך, אעפ"י שאם יצא חייב חטאת, כפירוש הבבלי. ולהלן בתוספתא פ"ח נשנתה ההלכה לעניין שבת עצמה גרידא, ולפיכך לא הזכירו סוחרי כסות, שהרי הלכה זו שוה בכל אדם. והבבלי שם השתמש בברייתא שלנו, והעבירה לעניין שבת גרידא, ולפיכך הוסיפו שהוא הדין לכל אדם.