28-29. אמ' ר' ישמעאל וכו'. ירושלמי פ"א ה"ג, ג' ע"ב; בבלי י"ב ב'.
29. פעם אחת קראתי וכו'. ובבבלי וירושלמי הנ"ל: אני אקרא ולא אטה וכו'. ועיין מ"ש להלן הערה 44.
29-30. כמה גדולים דברי חכמי' וכו'. וכן א"ר ישמעאל להלן בתוספתא כלים ב"ב פ"א ה"ב וה"ג (ובמקבילות).
30. הטהו ודיי. בירושלמי הנ"ל: הטהו ממש, והיא היא, עיין בכר ערכי מדרש תנאים ערך ודאי, ומ"ש להלן פי"ז שו' 1–2.
31. ישמעאל בן אלישע הטה את הנר וכו'. וכ"ה בירושלמי. אבל בכי"ע: אני ישמעאל בן אלישע קראתי והיטיתי וכו'. וכ"ה בבבלי, ויש כאן סיגנון של וידוי ופרוט החטא (שעבר על דברי חכמים שהטה בשעת קריאה) וכו'. אבל בכי"י הבבלי ובראשונים חסרה המלה "קראתי", ואין כאן אלא חילוף סיגנונות, עיין במשנת יבמות פט"ז מ"ו ובתוספתא שם פי"ד ה"ו, ומ"ש ע"ז במאירי שם, הוצ' הר"ח אלבק, עמ' 461.
32. יביא חטאת. וכ"ה בד ובכי"ל, אבל בכי"ע: אביא חטאת שמינה. וכ"ה בבבלי, ועיין במיוחסים להר"ן שהביא פירוש מוזר מאד ודחה אותו, ופירש שלא נקטו כן אלא לצחות השמן, ויפה הגיה בחלקת בנימין: לצחות הלשון, וציין לבבלי יבמות צ"ב א'.40ועיין מה שפלפל שם, ונעלמו ממנו לרגע מ"ש בתוספות הרא"ש יבמות ז' א' סד"ה מה לי. ובהגהות מהר"ץ חיות ציין לבבלי יומא פ' א': א"ר אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור וכו'. וכל כך למה, מפני שרבותינו חכו לו בכל יום שיבוא.