23-24. לא יצא אדם במעות הצרורין לו בסדינו וכו'. בבבלי הנ"ל: וחנוני היוצא במעות הצרורין לו בסדינו חייב חטאת. ולא חנוני בלבד אמרו אלא כל אדם, אלא שדרכו של חנוני לצאת כך. וכנראה שבבבל שנו כאן: לא יצא חנוני במעות וכו', מפני שהוא היה רגיל בכך בקביעות, ושאר בני אדם בעראי (עיין בבלי ב"מ כ"ד ב'). ולפיכך אמרו שבשבת עצמה חייבים כל אדם. ברם בא"י נהגו כן כל בני אדם בקביעות (עיין לעיל ברכות פ"ו הי"ט, עמ' 38, תו"כ, ויקרא, חובה פ"כ הי"ג, כ"ז ע"א, ירושלמי ב"מ פ"ג הי"א, ט' ע"ב, ברייתא בבבלי ר"ה כ"ב ב' ועוד), ולפיכך אסור לכל אדם לצאת בהם אף בע"ש סמוך לחשיכה מפני שהוא רגיל בהם, ואם יצא חייב חטאת. ובחידושי מהרי"ט לשבת ספ"א נקט כדבר פשוט שאסור לצאת בע"ש סמוך לחשיכה במעות הצרורים לו בסדינו, ושמא פסק כן ע"פ התוספתא כאן, ועיין בהלכות קטנות לר"י חאגיז ח"א סי' פ"א ומש"ש בשם כתיבות מהר"י די בוטון. ועיין רוקח סי' ל"ט ובאו"ז סוף ה' ערב שבת ח"ב, ט' ע"ד.
ובר"מ פי"ב מה' שבת הי"ב הביא את ההלכה שלנו (לעניין שבת), וסרה בזה תמיהת בעל תכלת מרדכי כאן (ז' סע"א) על כל המפרשים.