1. רשות היחיד ורשות הרבים. בכי"ע מוסיף: וכרמלית ומקום פטור. וכ"ה בבבלי ו' א'. אבל אף בד ובכי"ל חסרה הוספה זו. ובירושלמי (פ"א ה"א, ב' ע"ד): ארבע רשויות לשבת. רשות היחיד. רשות הרבים. וכרמלית ומבואות שאינן מפולשין. ומתוך המשך הברייתא להלן שם מוכח במפורש שמקום פטור לא נמנה בתוך הארבע רשויות. ונראה שהברייתא שלנו הפסיקה באמצע, ופירשה מתחילה מה היא רשות היחיד גמורה, ומה היא רשות הרבים גמורה, ואח"כ הוסיפה עוד ב' רשויות, והיינו רשות הרבים שאינה רשות הרבים (מקום בלי מחיצות או בלי מחיצות גמורות), ורשות היחיד שאינה רשות היחיד, עיין מ"ש להלן.
1-2. חריץ שעמוק וכו'. "כל מקום שיש בו ד' על ד' שהוא שיעור מקום, וגם יש לו ד' מחיצות שגבוהים עשרה, כמו חריץ וכיוצא בו, או שהוא עצמו גבוה עשרה כמו גדר וכו' הן רשות היחיד". (שו"ת הר"י מיגאש סי' כ"ד).
2. וכן גדר שגבוה עשרה ורחב ארבעה. וכ"ה בירושלמי ובבבלי. ומדנקטו "ורחב ארבעה" מוכח שאין מדברים כאן בגדר המשמש מחיצה,1שהרי בגדר המשמש מחיצה אין צורך ברוחב ד' טפחים, עיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 619, שו' 57. אלא בגדר החולק רשות לעצמו דומיא דחריץ, ולפיכך מסתבר שגדר פירושו כאן תל של אבנים, כלשון המשנה בעירובין פ"ה מ"ד: והגיע לגיא או לגדר, עיין בפירש"י שם.2וכן, כנראה, הפירוש גם במשנת עירובין פ"ד מ"ז: מי שבא בדרך והיה מכיר אילן, או גדר, כלומר אילן, או תל. וכן יש לפרש בכ"מ, אבל בבבלי בדרך כלל לא השתמשו ב"גדר" במשמעות תל, עיין מ"ש להלן עירובין פ"א הט"ו, שו' 46–47, ד"ה ומתוך. ועיין מ"ש להלן, עמ' 372. וכן בירושלמי עירובין פ"א ה"א, י"ח רע"ג: היה שם גדר, אם מתלקט וכו' (והפירוש הנכון הוא בפ"מ, ובק"ע הגיה שם: תל). ועיין מ"ש להלן עירובין פ"ד סה"ז שו' 39, ד"ה וגדיר, ופ"ה רה"ד שו' 9–10, ד"ה עיר של רבים. ובשאילתות (פ' בשלח סי' מ"ט) העתיק את הברייתא שלנו: וכן התל שגבוה וכו'. ובהעמק שאלה במקומו העיר על גירסת הבה"ג (ריש ה' שבת, ד"ו ט"ז סע"ב; ד"ב עמ' 79): וכן התל והגדר שהוא גבוה וכו'. ויש להוסיף שכ"ה גם בס' והזהיר ח"א, עמ' 24. ולאמיתו של דבר אין תל אלא פירושו של גדר, ובה"ג העתיק את עיקר הנוסח ואת הפירוש3אבל עיין היטב בר"ח כאן ק' סע"ב. (בשינוי סדר). והברייתא נקטה כאן רשות היחיד טבעית, כגון חריץ ותל שלא הוקפו במחיצות בכוונה.4ועיין ר"מ רפי"ד מה' שבת. ובפירושו לשבת (ירחון סיני, טבת-שבט ת"ש), עמ' קי"ב: רשות היחיד הוא חריץ שעמוק י' ורחב ד', או גדר שהוא גבוה י' ורחב ד' וכו', או מקום המוקף ד' מחיצות, וגובה כל מחיצה [י'], ורוחב בין המחיצות ד'. ועיין הלשון במה"ג שמות, הוצ' ר"מ מרגליות, עמ' תשנ"ב. ועיין בס' העתים, עמ' 306.
2-3. רשות היחיד גמורה. כלומר, פרט לכמה רשויות שחסרים בהן התנאים הנ"ל, עיין להלן. ועיין בבלי ו' רע"ב, ובירושלמי לא דייקו כלום מן הלשון גמורה, כדרך הירושלמי שלא לרדת לדיוקים מעין אילו.