37-38. ר' יהודה אומ' כשם של עץ אין נשרף וכו'. במשנתנו פ"ז מ"ב: אין צולין את הפסח לא על השפוד וכו', כלומר, על השפוד של מתכת, מפני שהמתכת מתחממת והפסח נצלה מחמת המתכת, והתורה אמרה "צלי אש", ודרשו (מכילתא בא פ"ו, עמ' 19 ומקבילות): צלי אש ולא צלי שפוד וכו'. ור' יהודה חולק על משנתנו, וסובר שכשם שבשר הפסח שומר על השפוד של העץ שבפנים הטלה שלא ישרף, כך בשר הפסח שומר על השפוד של מתכת שלא יתחמם יותר מדאי. והברייתא שלנו גם במכילתא דרשב"י י"ב, ח', עמ' 13, ירושלמי פ"ז ה"א, ל"ד ע"א, ובבלי ע"ד א'.
ובכי"ע, וכן בכי"ל, להלן שו' 46: אין צולין את הפסח בשפוד של מתכת, ואם צלאו קולף את מקומו ואוכל את השאר, וכנראה שנשתרבב בטעות מכאן, עיין מ"ש להלן שו' 45–46, ד"ה ובכי"ע.
39. מתכת חם מקצתו חם כולו וכו'. כלומר, החום של חלק השפוד שמחוץ לטלה מתפשט גם על החלק שבפנים הטלה, מה שאין כן שפוד של עץ, שאין החום מתפשט בו ממקצתו לכולו, והחלק שבפנים הטלה אינו מתחמם, ואין הבשר נצלה מחמת השפוד.