57-59. השיב ר' לסייע דברי בן פתירא, לא אם אמרת בשלשה עשר שאין מקצתו ראוי, תאמר בארבעה עשר שחרית שמקצתו וכו'. בבבלי זבחים י"ב א', הביאו מכאן ראיה שאף לבן בתירה פסח ששחטו בשחרית פסול (כסתם משנתנו כאן פ"ה מ"ג), ולא פסל בו שלא לשמו בשחרית, אלא משום שהוא מקצתו ראוי. אבל ר' הושעיה סבר (שם י"א ב' ופסחים ק"ח א') שלבן בתירה כולו ראוי, ואפילו שחטו לשמו כשר. וכן בירושלמי שם פ"י ה"א, ל"ז ע"ב, רצו לומר שרבי סבר כר' יודה בן בתירה, ובעל כרחינו הכוונה שם שלדעתו מכשיר בן בתירה אפילו כששחטו לשמו, כפי שמוכח מן המקבילה שבבבלי ק"ח א'. ועיין מ"ש להלן פ"ט, שו' 61–62, ד"ה הפסח שנמצא. ולפ"ז צ"ל שתשובת רבי לר' יהושע היתה לשיטת ר' יהושע, שאין משיבין לאדם אלא לפי מדותיו.28עיין מ"ש בתס"ר ח"ב, עמ' 158, שו' 11. ועיין בהשמטות לשטמ"ק זבחים י"ב א', אות ד'. ועיין במכילתא בא ספ"ה, עמ' 18, ובהגהות הגר"א שם.