29-30. עד שאתה לוקח במנה קח במאתים. וכ"ה בירושלמי, בה"ג ובכל הראשונים (חוץ משכל טוב, עיין להלן) הנ"ל. ופירש רבינו מנוח הנ"ל: עד שאתה לוקח צדה לדרכך במאה דינרים, בא וקה במאתים, לצרכי ולצרכיך. אבל לעיל שם כתב בשם מקצת רבנן קדמאי: עד שאתה לוקח במנה בא וקח במאתים, שידמה דבר שיש בו אונאה, שלוקח ממנו בכפלים ממה ששוה, ויש לו לגוי לחזור בו, כיון שמוכרו לו מכירה גמורה ומקבל מעותיו, ולא התנה לו שיקחנו ממנו אחר הפסח, אלא אמר לו שמא אצטרך, ברשותא דגוי קאי, ומותר אחר הפסח. ורבינו מנוח דוחה פירוש זה, וכותב: ולא מסתבר, דהערמה גדולה היא. ועיין בארחות חיים להר"ן כהנא סי' תמ"ח ריש ס"ק י'. ובירושלמי וברמב"ם הנ"ל מוסיף: עד שאתה לוקח לך מגוי בא וקח לך מישראל וכו', כלומר, יותר כדאי לך לקנות מישראל, כדי שתוכל אח"כ למכור גם לישראל שאינו אוכל פת עכו"ם.
ברם בשכל טוב, עמ' 105 הנ"ל: עד שאתה לוקח מגוי חבירך במאתים קח ממני במנה וכו'. וכן באגודה פ"ב סי' כ"ב, קס"א ע"ב: ואומר ישראל עד שאתה לוקח חמץ במאתים, קח ממני במנה וכו'. כלומר, שאני אמכור לך יותר בזול. ועיין בבגדי ישע למרדכי הנ"ל.37פ"ב סי' תקמ"ט אות י"ג. ומעיד המחבר שכ"ה הגירסא (כגירסת בעל שכל טוב ואגודה) גם במרדכי ישן. ובמרדכי ד' קושטא וד"ו הגירסא היא כלפנינו בתוספתא. ועיין בהערות ר"א אפטוביצר לראבי"ה הנ"ל. וגירסא פשוטה זו "מתוקנת" היא.
30. שמא אצטרך ואבוא ואקח ממך וכו'. וכע"ז בירושלמי, בה"ג ובראשונים הנ"ל. אבל בטאו"ח סי' תמ"ח: שאקחנו ממך אחר הפסח. והעיר בב"ח שם שכ"ה גם באגודה הנ"ל "ואני אחזור ואקנה ממך אחר הפסח", אלמא דרשאי להבטיח שיחזור ויקנה ממנו (מכיון שאין כאן תנאי גמור), וכדברי רבינו, וכ"כ בתשובת מהר"מ שכתובה בתשובת הרשב"א [ח"א] סי' תת"ן. וכ"ה בשו"ת מהר"ם ב"ב ד' פראג סי' ל"א, ד' קרימונא סי' ס"ח, הוצ' רבינוביץ סי' ש"מ, הוצ' מק"נ, עמ' 54, כמו שציין הרמ"א בלאך בהוצאתו.