1
10-11. השמש מכביש בבני מעים ונותן לפני האורחין וכו'. ילקוט המכירי תהלים הנ"ל, והושע י' י"ב (הצופה האנגלי סדרא חדשה כט"ו, עמ' 198). ובבבלי ק"ז ב': ר' יצחק מטביל בירקי. תניא נמי הכי השמש מטביל בבני מעיין ונותנן (בר"ח ובמכירי הושע בשם הבבלי: ונותן) לפני האורחין וכו'. וברשב"ם שם: מטביל בבני מעים של בהמות הנשחטות לסעודת יו"ט, וגם נותן מהן לפני האורחין וכו', כדי שיאכלו מצה ופסח לתיאבון. ובערב הפסח קאי בתוספתא דפסחים, ואפי' מן המנחה ולמעלה, דלעיל מינה תניא ע"פ סמוך למנחה לא יאכל. ואף כאן פירושו שהשמש מכביש ירקות בבני מעים ונותן וכו', כדי לפתוח את המעים, ויאכלו לתאבון. ועיין בפירש"י בבבלי שם. ועיין מ"ש בצפנת פענח פ"ג מה' ערכין סהי"ג.