27. תמחוי כל היום וכו'. וכ"ה בד. אבל בכי"ע ואשכול הנ"ל: תמהוי בכל יום, וכ"ה בירושלמי פ"ח ה"ז ובבבלי ב"ב ח' ב'; ובכת"י שם (עיין דק"ס עמ' 33 הע' ה'): תמחוי נגבית בכל יום. ולפי הגירסא שלנו בתוספתא פירושו שמחלקין מן הקערה בכל היום, ועיין ר"מ פ"ט מה' מתנ"ע ה"ב. ובירושלמי הנ"ל אמרו שמחלקין מן הקערה לאלתר אחר הגבייה. ועיין מ"ש להלן רה"י על תמחוי וקופה.
28-29. אם שהא שם שלשים יום וכו'. ירוש' ב"ב (פ"א ה"ו, י"ב ע"ד) כלשונה כאן. ובירושלמי כאן פ"ח ה"ז: למזונות שלשים יום, ולא נתבאר אם "למזונות" פירושו לתמחוי או לקופה, ועיין להלן רה"י ומש"ש. ובבבלי (ב"ב ח' א'): שלשים יום לתמחוי שלשה חדשים לקופה. וכן היתה הגירסא לפני רב נחשון גאון, עיין תשה"ג הרכבי סי' תקל"ז עמ' 264. אבל בכתי"י וראשונים הגירסא בבבלי שם (עיין דק"ס 31 הע' מ'): שלשים יום לקופה שלשה חדשים לתמחוי. וכן פסק הר"מ בפ"ט מה' מתנ"ע הי"ב. ועיין בכפו"פ פמ"ד עמ' תקפ"ב. ומהר"י קולון שרש י"ז כתב: מצאתי בשני ספרים דגרסינן ל' יום לקופה ג' חדשים לתמחוי וכו', כדברי רבינו משה, ועיי"ש שהביא גם את הירושלמי ב"ב ונתן הסבר לגירסת הבבלי, ועיין גם ברדב"ז על הר"מ הנ"ל ובמה"פ כאן וב"ב שם. וכמה צריך לשהות כדי לתת לתמחוי לא נזכר לא בתוספתא ולא בירושלמי.
29. ולכסות ששה חדשים. וכ"ה במקורות המקבילים, אבל בבבלי הנ"ל מוסיף: תשעה לקבורה.
29-30. לעניי העיר שנים עשר חדש. וכ"ה בד, וכן כנראה היה גם בתוספתא כת"י פ"מ שלא העיר על גירסא אחרת. ובכי"ע ובבבלי: לפסי העיר וכו'. ובירושלמי ב"ב: לפסים ולזימיות וכו', כלומר למסים. ובירושלמי כאן: לפסין ולצדקות שנים עשר חדש וכו', מהו לפסין ולצדקות שנים עשר חדש, בשכר סופרים ומשנים. ועיין בבלי ב"ב ח' א' וביד רמה שם ד"ה ולכל מילי.