5. פועלין שהיו קוצרין בתוך קופותיהן וכו'. כלומר, שהיו קוצרים ישר לתוך הקופה, וממילא גם השיבולים הנושרות אינן נופלות לארץ אלא לקופה. וכע"ז במשנה פ"ז מ"ג: המניח את הכלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר הרי זה גוזל את העניים וכו'. ובירושלמי שם רוצה לפשוט משם את השאלה של חלפי (אילפא) שלקט בנשירתו קדש ונמצא גוזל ממש את העניים, דוגמת גזילת פרט שכבר זכו בהם. ומדחה הירושלמי שמן המשנה אין ראיה, שהגזילה היא משום שהוא גורם שלא ירד לארץ ואינו מניח לעשות פרט. וכן בירוש' תרומות (פ"ו ה"ה, מ"ד ע"ב) ובבבלי תמורה (כ"ה א') השאלה היא לעניין לקט, וסובר אביי בבבלי שבנשירת רובו קדש. ולפיכך אף כאן נמצא גוזל ממש. ועיין בה"ד שתמה למה השמיט הר"מ הלכה זו, ואפשר שסמך על פסקו בפ"ד מה' מתנ"ע הי"ד, ופשיטא שיש כאן גזל.
5-6. הרי אילו מעבירין אותן. כנראה שפירושו שמעבירין אותן מפעולתם ואינם נותנים להם לקצור יותר מפני שמוכיחים שאינם בקיאים בלקט, עיין להלן פ"ג ה"א ומש"ש. ושמא פירושו שמעבירין אותן מן הקופות (עיין פ"ד מ"ג) ולוקחים העניים את כל הקופה, עיין במשנה רפ"ה. ובירושלמי שם: קנס קנסו בו וכו', אפילו גדשו אחרים חוץ מדעתו (ובהלכה שלנו יש ספק לקט בכל הקופה).