24. ארבע מתנות בכרם וכו'. בכת"י חסרה בטעות המלה ארבע, והשלמתיה ע"פ שאר כל הנוסחאות. וברייתא זו הובאה בשם התוספתא בס' המפתח לר"ן גאון נדרים פ"ד ב' (אוה"ג שם עמ' 115), והעיר שהיא מתפרשת במסכת חולין (קל"א א'). וכן הביאוה כמה מן הראשונים בשם התוספתא.17ס' יריאים סוף סי' קס"א (ד"ו פ"א ע"ב); יריאים השלם סוף סי' קכ"ג, נ' ע"א; סמ"ג לאוין רפ"ח, פ"ב ע"ב; כפו"פ פנ"ב, עמ' תש"ו, ועיין ריבמ"ץ פ"ו מ"ה.
25. שתים באילן וכו'. עיין ירושלמי פ"א ה"ה, ט"ז ע"ג ובבלי חולין הנ"ל. ומכאן שבכל אילן אינן נוהגות אלא שכחה ופאה בלבד. ועיין מ"ש בפאת השלחן סי' ד' ס"ק י"ב אות ל"ה, והארכנו בזה להלן פ"ג ה"ח.
26. אין בהם משום טובה, אפי' עני וכו'. כלומר, אפילו עני שבישראל שרוצה לתת מתנות עניים לעני אחר כדי שהשני יחזיק לו טובה ויתן לו את שלו (עיין במכילתין פ"ה מ"ה ומ"ו) מוציאים ממנו בעל כרחו,18ועיין בה"ג ד"ו, י"ד ע"ג; ד"ב, עמ' 639. ומכל שכן שאינו יכול לעכבן לעצמו.
26-27. מוציאין אותו מידו. וכ"ה בד. אבל בכי"ע מוסיף: מעשר עני אין בה משום טובה. אפילו עני שבישר' מוציא את שלו מתחת ידו. ובחולין הנ"ל: מעשר עני המתחלק בתוך ביתו יש בו טובת הנאה לבעלים, ואפילו עני שבישראל19בכי"ר ב' שם (עיין דק"ס קע"ט ע"א הע' ג') נמחקו המלים "ואפילו עני שבישראל וכו' ", אבל מתוך סוגיית התלמוד שם (קל"א ב') מוכח שגרסו כן בברייתא. מוציאין אותו מידו. ושם ברור שהכוונה היא שמוציאין מידו אם רוצה לעכבו לעצמו, כפירוש התלמוד שם. והטעם הוא שבמתנות עניים אף העני מוזהר על שלו, עיי"ש קל"א ב' ובתו"כ קדושים ספ"ב ובמקבילות. ועיין גיטין ז' רע"ב ובשאילתות סי' ג'.
ובר"מ פ"ו מה' מתנ"ע ה"י: ומעשר עני המתחלק בגורן אין בו טובת הנאה לבעלים אלא העניים באים ונוטלים על כרחו ואפילו עני שבישראל מוציאין אותו מידו אבל המתחלק בבית יש לו טובת הנאה לבעלים ונותנו לכל עני שירצה. ונראה שהר"מ ניסח ע"פ התוספתא כאן (כגי' כי"ע), וצירף לה את נוסח הברייתא שבחולין.20אעפ"י שעצם ההלכה מוכחת אף בבבלי שם ובנדרים פ"ד ב', ועיין להלן.
ברם מסתימת לשון התוספתא, שאינה מחלקת כאן בין גורן ובין בית, משמע שבמעשר עני אין טובת הנאה לבעלים כלל. וכן להלן נדרים פ"ז ה"ד: קונם שאני ניהנית לביריות אין יכול להפר, יכולה ליהנות בלקט ובשכחה ובפיאה ובמעשר עני. ואף שם לא חילקה התוספתא במעשר עני בין גורן לבית (כשם שתירצו בבבלי שם פ"ד ב'). ומשמע שבכולם אין טובת הנאה לבעלים. אבל בירושלמי (נדרים שם פי"א ה"ג, מ"ב ע"ג): תני ובמעשר עני. לית כאן מעשר עני. מעשר עני ניתן בזכיה ואילו בעזיבה.21אמנם אף במשנה להלן פ"ה מ"ו ובתוספתא פ"ד ה"ב משמע שיכול להציל לקרוביו, אבל אין משם סתירה לדברינו, עיין באו"ז ח"א, ה' צדקה סי' כ"ב ט' ע"א, ובס' משנה ראשונה פ"ח מ"ו ד"ה נוטל. ועיין במשנתנו פ"ה מ"ה, ובירוש' שם סה"ד, י"ט ע"א, גיטין פ"ג מ"ז ובירושלמי שם מ"ה ע"א.22במל"מ פ"ז מה' מעשר סה"ו רצה לומר: והירושלמי אפשר דס"ל דגם במעשר עני המתחלק בבית אין בו טובת הנאה לבעלים, ומשום הכי הקשו ויש מכר לעני וכו'. וכבר ראינו לעיל שבירושלמי מפורש שמע"ש בבית הוא בנתינה. וקושיית הירושלמי בגיטין שם "ויש מכר לעני" כוונתה שעניים תובעים את המעשר בגורן, ושם אי אפשר לזכות להם ע"י אחר, דהוי ליה כמזכה לקט שכחה ופיאה ע"י אחר, שלא קנה.
והראשונים23תוספ' חולין קל"א א'; רמב"ן יבמות ק' א'; מאירי שם, עמ' 381; כפו"פ פמ"ג, עמ' תקע"א; הראשונים לנדרים פ"ד ב'. הביאו מן הספרי שבימות החמה מניחו בחוץ, ובימות הגשמים מחלקו בבית.24ולפנינו ליתא בספרי, עיין בהערות הר"א פינקלשטין לספרי ראה פי' ק"ט, עמ' 170, ומ"ש להלן מע"ש פ"ה רהכ"ד. ועיין מ"ש בתשלום התוספתא, עמ' 43 סי' ל"ח.
27. מתנות כהונה. בכי"ע: מתנות כהונה ולויה. וכ"ה במפתח לר"ן (אוה"ג נדרים עמ' 115) הנ"ל.
28. אין מוציאין לא של כהן וכו'. עיין במשנה ספ"א ובחולין קל"א ב' הנ"ל. ועיין בשיטת מהרי בי רב לקידושין, הוצ' רבינוביץ, עמ' 80 ובשיטה לא נודעה למי שם ספ"ב, ומה שהאריך בשער המלך פ"א מה' מעשר ה"ד.