9. מחשבה טובה וכו'. עיין בציונים במסה"ת, ועיין בברייתא דמס' כלה פ"א, הוצ' היגר, עמ' 176. ועיין מ"ש להלן עמ' 190.
12. אלא מחשבה שעושה פירות וכו'. כגירסתנו כ"ה בבבלי קידושין, בהוצאות החדשות, וכ"ה בכי"מ, וכן היה לפני רש"י, וכן הגיה הרש"ל ע"פ נ"א. ובכי"ע כאן: אלא מחשבה טובה המקום מצרפה עם המעשה, ושאינה טובה אין המקום מצרפה למעשה (וצוקרמנדל לא העתיק כהוגן גם לפני כן, עיין בשנו"ס). ובד: אלא מחשבה טובה שעושה טובה המקום מצרפה למעשה ושאינה עושה טובה אין הקב"ה וכו'. וצ"ל: אלא מחשבה (טובה) שעושה מעשה המקום מצרפה למעשה, ושאינו עושה מעשה אין הקב"ה וכו'. וכ"ה בקידושין בד' ישנים ובמכירי תהלים פס"ו, י"ח, קס"ג ע"א, וכ"ה לפני המהרש"א והב"ח. ובע"י ובאגדות התלמוד שם: מחשבה שעושה פירות וכו' מחשבה שאין בה מעשה וכו'. ועיין בפי' רש"י ובחי' הרד"ל לבבלי שם.
והנה הגי' "מחשבה שאין בה מעשה" שנשתמרה לנו בע"י ובאגה"ת הנ"ל הוא שריד ממסורת אחרת. וכ"ה במדרש ל"ב מדות פ"ט, עמ' 163: מחשבה שיש עמה מעשה הרי היא כמעשה, ומחשבה שאין עמה מעשה אינה כמעשה. כיצד רוצח שחישב להרוג, נטל את כלי זינו ויצא ולא השיג חבירו, זו מחשבה שיש עמה מעשה, מעלין עליו כאלו הרגו. חשב ולא נטל את הזיין זו מחשבה שאין עמה מעשה ואינה כמעשה וכו' עיי"ש. ולפ"ז אפשר לפרש אף את הגי' הישנה שבבבלי, ומוכח שלא כפי' המהרש"א הנ"ל.