4. והקרן קיימת לעולם הבא וכו'. וכן בירושלמי פ"א ה"א, ט"ו ע"ד. ובאבות דר"ן פ"מ (שכטר 120): ארבעה דברים אדם העושה אותן נפרעין ממנו בעולם הזה ולעולם הבא וכו'. ומשם בפרקי דרבי הוצ' שנבלום, כ"ב ע"ב. ובמגילת סתרים לר"ן (ליקוטי פוזננסקי סי' ב' עמ' 13, ס' חסידים סי' ל' עמ' 28; ד' בולוניה סי' תר"ה): נאמר בתוספתא בראש פיאה אלו (וכן בד: אלו הדברים, בלי "על") דברים נפרעין מן האדם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא על ע"ז וכו', על אלו ממהרין לפרוע ממנו בעולם הזה חוץ מפרענות שנפרעין ממנו עליהם בעולם הבא וכו'.
אבל בפיה"מ להרמב"ם אבות ספ"א (הוצ' בנעט עמ' 12): ונץ אלתוספתא שלשה דברים נפרעים מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע כנגד כולם. וכן פסק בפ"ז מה' דעות ה"ג: אמרו חכמים שלש עבירות וכו' ואין לו חלק לעולם הבא וכו'. ועיין בפרקי דר"א ר"פ נ"ג וברד"ל שם. וכן מעתיק בשם הירושלמי והתוספתא בסמ"ג לאוין ט', ח' ע"א. וכן מעתיקים בשם התוספתא במקור חיים לר"ש צרצה סוף תזריע, ס"ח סע"ג, ובמנוה"מ הוצ' ענעלאו ח"ד, סוף עמ' 356. וקרוב לוודאי שכולם העתיקו ע"פ הר"מ ז"ל.
5. זכות יש לה קרן ויש לה פירות וכו'. וכ"ה בירושלמי פ"א ה"א, ט"ז רע"ב, בבבלי קידושין מ' א', ובאבות דר"ן הנ"ל. ולפי פשטות הלשון מוכח שמדברים כאן בקרן לעולם הבא ופירות בעולם הזה, כמו במשנתנו. ברם במשנתנו לא נמנו אלא מצוות מיוחדות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, ולא זכות בדרך כלל. ועיין בבלי קידושין ל"ט ב'.
ושמא פירושה של זכות כאן הוא במובנה המצומצם של צדקה וחסד,2עיין במלונות ערך זכי, ומ"ש בהירושלמי כפשוטו, עמ' 114. ואין כאן אלא הכללה של משנתנו בריש מכילתין, כפירוש הר"מ בפיה"מ שם.3ועיין בבלי שבת קכ"ז רע"ב וברש"י שם ד"ה ה"ג. ועיין במדרש תהלים פ"ל, ד' ופס"ב, ד'. אבל עיין ספרי האזינו סוף פי' שכ"ד, עמ' 376, ב"ר פל"ג, א', עמ' 300, פסיקתא דר"כ פ"ט, ע"ג ע"ב ובמדרשים שציין בובר שם, והיתה לפניהם מסורת אחרת. אבל כאן אי אפשר לפרש ע"פ המסורת ההיא כפי שמוכח מהמשך העניין להלן. ועיין באבות דר"ן הנ"ל.