5. הנוטע לרבים חייב וכו'. משנתנו ערלה פ"א מ"ב. וכל הברייתא בשם התוספתא בר"ש פ"א מ"ב, ס' יריאים השלם סי' ע"ה, כ"ז ע"א, או"ז ח"א סוף סי' שי"א, מ' ע"א. ונוטע לרבים פירושו שנוטע ברשותו לשימוש הרבים, וברש"י (פסחים כ"ג רע"א): הנוטע לרבים. לצורך רבים, כגון באמצע הדרך וכו'. ועיין בתוספ' שם. אבל במאירי שם (י"ד ע"ג) ניסח: "על אם הדרך בשפת שדהו לצורך עוברי דרכים וכו' ". ונוהג בזה כמו שנתבאר בתוספתא ב"מ פי"א הכ"ח: הנוטע אילן לרבים מלקיט ואוכל וכו', ולא יהא מלקט ועושה גרוגרות וכו', ולעוברי דרכים מלקיט ואוכל ואסור להכניס לתוך ביתו.4ומסתבר שמדברים שם בנוטע בתוך שדהו, אבל בנוטע ברשות הרבים דינו כהפקר, ועושה כרצונו במה שזכה. וצ"ע. אבל בנוטע לרבים ברשות הרבים לא נתבאר כאן. ועיין להלן.
6-7. העולה לרבים מאיליו פטור מן הערלה. כ"ה בכי"ע ובר"ש הנ"ל ובתו"כ הנ"ל בכי"ר. ובד: העולה לרבים פטור וכו'. ובפיה"מ להר"מ פ"א מ"ב: בתוספתא העולה מאליו לרבים פטור מן הערלה. וכ"ה סדר המלים בס' יריאים הנ"ל, כ"ו ע"ב, כ"ז ע"א, באו"ז הנ"ל ובתו"כ הנ"ל בהוצאות שלנו, והיא היא, ועיין מ"ש להלן. ולפי פשוטו נראה שהתוספתא מדברת כאן בעולה לרבים אפילו בתוך שלו,5והיינו שהקצה על שפת שדהו אילנות לרבים, ועלה ביניהם אילן מאליו, כפירוש החיד"א בברכי יוסף יו"ד סי' רצ"ד ס"ק י"ט. דומיא דרישא, בנוטע לרבים בתוך שלו. אבל הר"מ בפיה"מ הנ"ל פירש בעולה מאליו ברה"ר.
ברם נדידת המלה "לרבים" ממקום למקום משמשת סימן להוספה,6עיין מ"ש לעיל חלה פ"א הע' 33. ואפשר שעיקר הגירסא היא: העולה מאליו פטור וכו'. וכ"ה בירושלמי (פ"א ה"ב, ס"א ע"א): עלה מאיליו7וכ"ה בר"ש פ"א מ"ב ובאו"ז ח"א ה' ערלה ריש סי' שי"ד, מ' ע"ב. ובנוסח הרש"ס (י"א ע"א): עלה מאליו לרבים וכו', והוא תיקון הרב בעצמו ע"פ התוספתא כאן, עיי"ש בפירושו. פטור. ולפי מסורת זו חולק רשב"א על משנתנו וסובר בדעת ר' יהודה שהנוטע לרבים חייב (עיין בבבלי פסחים הנ"ל ובירושלמי בסוגיין), אבל העולה מאליו פטור, אפילו ברשות היחיד. וכן בתו"כ קדושים (ריש פרש' ג' הנ"ל): ונטעתם פרט לעולה מאליו וכו'. ומרהיטות הלשון משמע שכל עולה מאיליו פטור מן הערלה, אפילו ברשות היחיד, וכרשב"א בשיטת ר' יהודה.8אבל הראשונים פירשוה (עיין בפיה"מ הנ"ל, בפי' הראב"ד שם ה"ג, צ' ע"א, ובחזקוני ויקרא י"ט, כ"ג) בעולה מאליו לרבים, והוא מפני שהיתה להם הגירסא כן בדברי רשב"א שם. ולפ"ז אין הלכה כרשב"א אלא כמשנתנו הנ"ל, והעולה מאליו ברה"י חייב בערלה, וכמו שפסק הר"מ בפ"י מה' מע"ש ה"ה. אבל לפי הגירסא שלפנינו, הלכה כרשב"א, מפני שלדעתו לא נחלק ר' יהודה על משנתנו, ולא פטר אלא בעולה מאליו לרבים, ובזה אפשר שגם החכמים מודים.9עיין בס' יריאים השלם הנ"ל (לעיל הע' 1), כ"ז ע"א, בתועפות ראם שם, כ"ו ע"ב, הע' ג', ומה שהאריך בברכי יוסף יו"ד סי' רצ"ד אות י"ח ואות י"ט.