48-49. ונודע לו בין משהביא קרבנותיו ובין עד שלא הביא וכו'. בכי"ו יש כאן השמטה ע"י הדומות, וגרס שם: ונודע לו עד שלא הביא קרבנותיו צריך וכו', והשלמתי ע"פ ד (ושם חסרה המלה "עד"), כי"ע ותוספ' רי"ד פסחים פ"א ב' הנ"ל והמקבילה בפסחים פ"ו הנ"ל בכל הנוסהאות.
50-52. ונודע לו עד שלא הביא קרבנותיו, צריך להביא קרבן טומאה, משהביא קרבנותיו, אין צריך להביא קרבן טומאה. אף כאן לפי דברי התוספות כאן ס"ג א', סד"ה מאן, צריך לפרש שהכוונה לשחיטת קרבנותיו. ברם במשנתנו כאן פ"ט מ"ב: אם עד שלא גלח בין כך ובין כך (כלומר, אפילו נודע לו שנטמא בטומאת התהום) סותר, כלומר, ואפילו הביא כבר את קרבנותיו ונזרק עליו הדם. ואמרו עלה בירושלמי במקומו (פ"ט ה"ב, נ"ז ע"ג): מאן תנא אם גילח ואם לא גילח ר' אליעזר, ברם כרבנין עד שלא נזרק הדם עליו. וכן אמרו בבבלי ס"ג א' שמשנתנו כר' אליעזר. ולפי זה מפורש שאם נודע לו לפני שנזרק הדם סותר אפילו בטומאת התהום. וכן בירושלמי הנ"ל להלן שם: קל שאת מיקל בנזיר טהור, שאם נתוודע לו לאחר זריקה יעשה כמי שניטמא לאחר זריקה בשביל שיביא (צ"ל: שלא יביא, כמו שהוא במקבילה בפסחים פ"ז) קרבן טומאה, את מחמיר בנזיר טמא שאם נודע לו לאחר זריקה יעשה כמי שנטמא וחזר וניטמא בשביל שיביא קרבן טומאה על כל אחד ואחד וכו'. נמצא מפורש גם כאן "שאם נתוודע לו לאחר זריקה", ולאחר זריקה דווקא.
אבל בירושלמי בד"ח: קל שאת מיקל בנזיר טהור שאם נתוודע לו לפני זריקה, יעשה כמי שניטמא לאחר זריקה וכו'. והגיהו על פי המקבילה בפסחים, והוא שיבוש ברור, שהרי בירושלמי לעיל מפורש שאפילו לחכמים אם נתוודע לו לפני זריקה סותר. ובמה"פ כאן כתב לתרץ ע"פ דברי התוספות ס"ג א', סד"ה מאן, שלאחר זריקה אינו סותר מהלכה (כלומר, הלכה היא בנזיר), אבל לפני זריקה אינו סותר, משום ריצוי ציץ. והוא דוחק מדוחק.39ואף דברי התוספות עצמן קשים, שאם אין כאן הלכה בנזיר, מה שייך בזה ריצוי ציץ? ודווקא בחייבי קרבן, אם הציץ מרצה את הקרבן כבר נפטרו הבעלים, אבל נזיר שנודע לו שניטמא בטומאת התהום לפני זריקה, מה יועיל לו ריצוי ציץ שלא יסתור מה שמנה, שאפילו אם נתקבל קרבנו ברצון ולא נפסל, מכל מקום נזיר טמא הוא, והיכן מצינו ריצוי ציץ בכהאי גוונא, אם אין כאן הלכה בנזיר. ועיין בתוספות פסחים פ"א ב', ד"ה אלא, בתוספות הר"ש שם ובהגהות הרש"ש שם. וברור שהירושלמי חולק על הבבלי בפסחים פ"א ב', ומסתבר שגם הסוגיא בבבלי נזיר חולקת על הסוגיא בפסחים.40ועיין במרכבת המשנה פ"ד מה' ביאת המקדש ה"ז, בקרן אורה בסוגיין ובצפנת פענח פ"ו מה' נזירות הט"ו ועוד. ומחוורתא שיש כאן מחלוקת. ועיין בפי' הנצי"ב הנ"ל (לעיל, עמ' 570, סד"ה עד).