1
8-9. הריני נזיר, ועלי לגלח נזיר, ואם גילח לעצמו לא יצא. וכ"ה בד. ובכי"ע: אם גילח את עצמו וכו'. עיין ירושלמי פ"ב ה"ה, ובק"ע ובפ"מ שם. ודייקו כן ממשנתנו פ"ב מ"ה: הריני נזיר ועלי לגלח נזיר, ושמע חבירו ואמר ואני ועלי לגלח נזיר, אם היו פקחים מגלחים זה את זה, ומשמע דווקא זה את זה, אבל לעצמם לא, משום שכבר נתחייבו בקרבנות כשאמרו "הריני נזיר", ובשעה שאמרו עלי לגלח נזיר נתנדבו לנזיר אחר, ולא יצאו בקרבנותיהם, וטהרו מנזרן, אבל לא יצאו ידי נדרן.