Tosefta Kifshutah on Nazir 2:2

2-4. הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין, ומיטמא למתים, הרי זה נזיר, ובטל תנאי, שהתנה על מה שכת' בתורה, וכל המתנה וכו'. במשנתנו פ"ב מ"ד: הרי זה נזיר ואסור בכולן, ולא נתבאר שם הטעם, ומפרשת התוספתא משום שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה, ותנאו בטל. וכן אמר רבינא בבבלי י"א א', והביאו שם את התוספתא שלנו כראייה לדבריו. אבל ר"י בן לוי חולק, עיי"ש. ובספרי נשא פי' ל"ח, עמ' 41: או אפילו אמר הריני נזיר על מנת שאהיה שותה יין ומטמא למתים קורא אני עליו כפי נדרו, ת"ל כן יעשה על תורת נזרו.
ובירושלמי פ"ב ה"ד, נ"ב ע"א: מתניתא דר"מ? דר"מ אומ' צריך לכפול תמן (צ"ל: תניו).²ונתחברו הנו"ן והיו"ד למי"ם, והוי"ו נתארכה לנו"ן סופית, ויצא: תמן. ועיין בנימוקי רבינו עזריאל במקומו, הוצ' הר"נ זק"ש, עמ' כ"א, ובהע' 33 שם, ובקרן אורה במקומו. ועיין מ"ש ר' מרדכי הלוי בהערתו למאירי ד' ליוורנו, צ"ד ע"א ואילך. דברי הכל היא, אמר לו שמור ושמעת.³עיין מ"ש לעיל נדרים ספ"א, הע' 52, ולהלן בסמוך, שורה 4–6, ד"ה ברם. מתניתא דר"מ ור' יהודה בן תימא, דתני הרי זה גיטך וכו', ועל מנת שתפרחי באויר וכו' אינו גט, ר' יהודה בן תימא אומר גט וכו', מה טעמא דר' יודה בן תימא, מכיון שתלאה בדברים שאינה יכולה לעמוד, כמי שנתקיים התנאי וכו'. וכן אמרו בירושלמי ב"מ ספ"ז, י"א ע"ג: המתנה על מה שכתוב בתורה וכו', זה הכלל שהיה ר' יודה בן תימא אומ' כל שאיפשר (=שאי אפשר)⁴עיין במבוא לנוה"מ, עמ' 1213 ואילך, ומ"ש בירושלמי כפשוטו, עמ' 381, שם 442, ועוד בכ"מ. להתקיים והתנה עמה לא נתכוין אלא להפליג. ועיין בדברי ר' זעירא בירושלמי בסוגיין כאן. וכן אמרו בירושלמי קידושין פ"א ה"ב, נ"ט ע"ג: ולית לר"מ כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל. אית ליה תנאי איפשר (=אי אפשר) לו לקיימו בסופו, וזה איפשר לו לקיימו בסופו. ושיטת הירושלמי היא שהמתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל הוא משום שאי אפשר לו לקיים את התנאי, ואינו אלא כמפליג בדברים, והתנאי אינו כלום, ולפיכך אמרו שמשנתנו כר' מאיר וכר"י בן תימא, ומשום מתנה על מה שכתוב בתורה, וכבתוספתא כאן, וכרבינא בבבלי. ועיין להלן גיטין ספ"ה, ועיין ת"י (תוספות הרא"ש) כתובות נ"ו א', רמב"ן ורשב"א ב"ב קכ"ו ב', ומ"ש הגר"מ סאוויצקי בספרו בריכת ירושלים סי' ד', פלג ט'.