11. ומקבלין קיבולת במועד למוצאי מועד וכו'. ס' המפתח לרבינו נסים, רי"ץ גיאת, רי"ף, מנהיג, ס' האורה, ראבי"ה, רא"ש, שבה"ל, ר' מיוחס, וחי' הר"ן הנ"ל: ירושלמי פ"ג ה"ד, פ"ב ע"א, בבלי י"ב א' (תניא אידך).
ובלבד שלא ימנה ולא ישקול וכו'. הראשונים ובבלי הנ"ל. ובירושלמי הנ"ל בשינוי לשון, אלא שהירושלמי שנה הלכה זו גם ברישא, עיין לעיל, הערה 16. וברוקח סי' ש"ז: ואסור לשקול כסף לגוי, אפי' יצרפנו לאחר המועד. ועיין בשיטה לתלמידו של ר"י מפריס, עמ' צ"ז ואילך, ובפי' ר' יהונתן, עמ' 133. ובראבי"ה הנ"ל, עמ' 520: ובירושלמי מייתי להך ברייתא, ומסיים אמר ר' ירמיה [וכו'] אם אינו מאמינו למלוה שעברה, או שאין לו מה יאכל למלוה הבאה (וכוונת רבינו שהירושלמי שם מסיים את הפירוש למשנתנו שם), פי' נראה לי דבכי האי גוונא שרי למדוד ולמנות אם אינו מאמינו. ועיין בהוספות ותקונים לס' ראבי"ה, עמ' 164.