9-10. אין כותבין שטרות עריסיות וקבלות במועד. ר' יהודה מתיר שמא יקדמנו אחר. כעין מחלוקת זו בין ת"ק לר' יהודה לעיל פ"א, שו' 28. ובירושלמי פ"ג רה"ד, פ"ב ע"א, הובאה דעת הת"ק בלבד.16ומוסיף שם: השם שם כדרכו, ובלבד שלא ימוד ושלא ישקול ולא ימנה. ועיין להלן, שו' 11, ומש"ש ד"ה ובלבד. ובמשנתנו פ"ג מ"ד: אין כותבין שטרי חוב במועד, ואם אינו מאמינו, או שאין לו מה יאכל, הרי זה יכתוב. וא"כ דווקא במלוה שכבר נתן המעות ומפחד שמא יכחש בו הלוה מותר לכתוב שטר, משום דבר האבד, אבל לפני ההלואה, לא ילוה ולא יכתוב. ובתוספות י"ח ב' ד"ה אין כותבין הסיקו שאף שטרי מכירה אין כותבין, אבל אם כבר מכר קודם המועד וצריך לשטר ראייה כותבים משום דבר האבד.
וברי"ץ גיאת ה' חוה"מ, עמ' כ"ה, הביא את משנתנו הנ"ל, והסמיך: ובתוספתא תני אין כותבין שטרי אריסות וקבלנות במועד. והתוספתא הובאה גם בראבי"ה ח"ב סי' תתל"ט, עמ' 520, בתוה"א להרמב"ן עניין מלאכה, נ"ה סע"ג, לקוטות שלו, רד"ה עוד (כ"ב ע"ד). ופירש הרמב"ן: בשקבל השדה קודם לכן התיר ר' יהודה, כדי שלא יחזרו בהן (ומותר לכתוב בין לנותן בקבלה ובין לאריס), דקודם כתיבת שטר שניהם חוזרין עד שירד לתוכה, ואע"פ כן אסר ת"ק, והלכה כמותו, וגם זה הנחת ריוח המזדמן במועד. ולדעת רבינו אין הת"ק חושש שמא יחזור אחד מהם ותבטל האריסות, או הקבלנות, שהרי אין כאן הפסד ממש, אלא מניעת הריוח, ולא התירו כתיבה משום כך, לדעת הת"ק שהלכה כמותו, ואף הרי"ץ גיאת הנ"ל פסק כת"ק, ואף בירושלמי לא הובאה דעת ר' יהודה כלל. ועיין גם בחי' הר"ן, עמ' כ"ג, שהביא את התוספתא ופירשה כנ"ל, והכל, כנראה, הוא מדברי הרמב"ן, עיין לעיל שם. ועיין בהגהת הרמ"א באו"ח סי' תקמ"ה סוף ס"ק ו' שהביא כן בשם רבינו ירוחם, ולא מצאתיה שם.
Loading...
2:3
1
Loading...