47-49. שוב מעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שהיו יוצאין בקורדקיסין של זהב בשבת בבירי וכו'. בירושלמי הנ"ל: ועוד שיצאו לטייל בקורדקיות של זהב בלילי שבת בבירו וכו'. ובכי"ע ובכי"ל חסר "של זהב". וכן בבבלי הנ"ל: יוצאין בקורדקיסין בשבת, ואין יוצאין בקורדקיסין בשבת בבירי,44וכן מעתיק במגן אבות למאירי, עמ' פ"ו הנ"ל (בפנים). אבל בבית הבחירה לפסחים במקומו (75 ע"א): ומכל מקום לא היו נוהגים להביאם בעיר אחת ששמה יוכני, ויש גורסין יבנה, אלא שאין זו יבנה המיוחסת למושב הבתי דינין, ויש גורסין בה בירי וכו'. ובשו"ת הרשב"ש סי' קצ"ו: דאמרינן בפ' מקום שנהגו וכו' ואין יוצאין בקורדקסין ביבנה וכו', שיצאו בקורדקסין בשבת ביבנה וכו'. ולא מצאתי חבר לגירסא זו. ומעשה ביהודה וכו' שיצאו בקורדקיסין בשבת בבירי וכו'. ולא נזכר שם "של זהב" בשום נוסח. ובמגן אבות הנ"ל, עמ' צ"א: ובתוספתא אמרו יוצאין בקורדקוסין מזוהבין בשבת, ולא היו יוצאין בקורדיקוסין מזוהבים בבירי וכו'. והרב הביא גירסא זו של התוספתא בניגוד לגירסת הברייתא שבבבלי (עיי"ש, עמ' פ"ו), וגירסא זו אינה בתוספתא שלפנינו.
וקורדקיסין, κορδίκια, הם נעלים העשויים מקליפות צמחים, ובעיקר מקליפת האלון.45עיין מ"ש ע"ז לעיל שבת פ"ד, שו' 39, ד"ה ומלה זו. וכנראה, שהיו רחבים, ואמרו בבבלי הנ"ל שבבירי חששו שמא ישתלפו ויבואו להעבירם ד' אמות ברשות הרבים. אבל בוודאי שמדינא אין לחשוש, ולעיל שבת ספ"ד התירו במפורש לאשה לצאת בקורדקיסין המוזהבין, ואין חוששין לא משום תכשיט, ולא משום דלמא משתלפין ואתת לאתויינהו ד' אמות ברשות הרבים. ועיין בשו"ת הרשב"ש סוף סי' קצ"ו. ועיין מ"ש להלן בסמוך.
50. אלא שלחום ביד עבדיהם. וכן הגירסא בירושלמי: אלא שילחו ביד עבדיהן. ובבבלי הנ"ל: ושמטום ונתנום לעבדיהן. וכבר התקשו המפרשים כאן כיצד שלחו ביד עבדיהם, והרי אף העבדים מצווין על חילול שבת, ובפרט שמלשון התוספתא והירושלמי מוכח שהעבדים לא לבשו את הקורדקסין. ובהגהות יפה עינים לפסחים שם כתב: יתכן דמשום דאינו כי אם משום מראית העין נגד מנהגם לא חששו משום שביתת העבד. וכבר אמרנו שמלשון התוספתא והירושלמי משמע שהעבדים נשאו אותן בידיהם, ויש כאן חילול שבת מדאורייתא. ובירושלמי הגירסא היא שיצאו לטייל בקורדקיות של זהב בלילי שבת. ושמא עדיין לא קדשה השבת, ובני המדינה הרגישו שלא היתה כוונתם להחליפם אח"כ, ולפיכך שלחום מיד בידי עבדיהם. ובמלחמות הנ"ל פירש שכל מה שעשו בני ר"ג בצינעא עשו, וכבר תמה עליו בפרי חדש סי' תס"ח, מן הבבלי שם שמוכח ממנו שיצאו ברשות הרבים, ואין כאן צינעא. ושמא סמך רבינו על גירסת הירושלמי שמוכח ממנה שבלילה יצאו. והעבדים היו שכירי יום גוים (כמו שפירש במצפה שמואל), ובכגון דא בוודאי שאינו מצווה על שביתתם.