14-15. כיצד היה ר' יהוד' אומ' בשדה לבן שלא כדרכו תוהב בשפוד ומכה בקרדום ומרדיד אדמה תחתיו. וכ"ה ("תוהב") גם בכי"ע. ובד: תוחב, והיא היא. ובכי"ל: תוחם בשפוד ומכה בקרדום, ומקדיר אדמה וכו'. ובירושלמי פ"א ה"ד, פ' ע"ג: כדרכו. צד במצודה. שלא כדרכו תוהב בשפוד וכו', כלשון התוספתא. וכע"ז בבבלי ז' א', ועיי"ש בדק"ס, עמ' 17, הערה צ'.
ובפיה"מ להר"מ: ושלא כדרכו הוא שיחפור אותה חפירה שלא כדרך חפירה, והוא שתוקעין יתדות בקרקע ועוקרין אותן וישאר הקרקע חפור. ועיין בלשונו בפ"ח מה' יו"ט סה"ה.
15-17. אמ' ר' שמעון בן לעזר, וכי באי זה שדה לבן היה ר' יהודה אומ' בשדה הסמוכה לשדה בית השלחין ולא בשדה הסמוכה לשדה בית האילן. בכי"ע הגירסא היא: וכי באיזו שדה היה ר' מאיר וכו'. ונראה שהיא הגירסא הנכונה,12והסופרים תקנו: ר' יהודה, משום "ר' מאיר" מאן דכר שמיה. והת"ק של משנתנו הוא ר' מאיר. ובתס"ר ח"א, עמ' 241, הבאתי את דברי ר' חיים בר דוד הנ"ל (עיין לעיל, שו' 13–14, סד"ה אמ' ר') שכתב בשם מקצת ספרים שבמשנתנו שגרסו ברישא: דברי ר"מ, ושכן נמצא מלה במלה גם בשיטת הריב"ב. וכן מביא הריטב"א ו' א' בשם קצת נוסחאות.
ברם מלשון התוספתא "וכי" (וכ"ה בכל הנוסחאות) מוכח שיש כאן וויכוח. ולפיכך נראה שר' שמעון בן אלעזר חולק על רבי לעיל, שו' 13, ותמה עליו: וכי באיזה שדה לבן היה ר' מאיר אומר שצד כדרכו, בשדה הסמוכה לשדה בית השלחין (כלומר, אתמה), לא (כגירסת כי"ל) בשדה הסמוכה לבית האילן! ואם כן אין סברא לומר שנראין דברי ר' יהודה במועד, הואיל ואף ר' מאיר לא אמר אלא בשדה הסמוכה לבית האילן, ויש כאן חשש להפסד מרובה, ולמה לא יצוד כדרכו. וכן בירושלמי פ"א ה"ד, פ' ע"ג: ניחא בשדה האילן (כלומר, אמר הת"ק שצד כדרכו). בשדה הלבן (כלומר, למה צד כדרכו ?). אלא בשדה הלבן שהיא סמוכה לשדה האילן. וכן בבבלי ז' א' (לפי גירסת הרי"ף סי' אלף קנ"ד): תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר כשאמרו בשדה הלבן כדרכו לא אמרו אלא בשדה הלבן הסמוכה לאילנות וכו'. וכ"ה בריטב"א ו' ב' ובאגודה פ"א סי' ג'. וכן גרס בעיקר הדברים גם ברא"ש פ"א סי' ח'. ועיין בתוספות ז' א' ד"ה תניא ומ"ש בקרן אורה שם. ועיין בשאילתות סי' ק"ע ובהעמק שאלה שם אות ט'. ועיין בב"י טאו"ח סי' תקל"ז ד"ה אישות.