2-4. טעה והשמיט בה פסוק לא יחזור ויקרא אותו הפסוק בפני עצמו, אלא מתחיל מאותו הפסוק וגומר עד סוף. וכן בהלל, וכן בתפלה וכן בקרית שמע. עיין לעיל ברכות פ"ב ה"ד. ובבבלי י"ח ב' הובאה ברייתא זו, ולא סיימו בה, וכן בהלל וכו'. והתוספתא נעתקה ברי"ף בברכות פ"ה סי' קכ"ט (והובא באשכול ח"א הוצ' הר"ש אלבק, עמ' 29, ובפי' תלמידי רבינו יונה על הרי"ף שם), ברא"ה שם, עמ' צ"ט, בראבי"ה ח"ב סי' תקס"ה עמ' 286, ועיי"ש סי' תקס"ו, עמ' 289, בעל הכל לרמ"ש מאיברוא בהגורן ח"ז, עמ' 86, ברשב"א כאן י"ז ב', עמ' 73, ובר"ן על הרי"ף כאן רפ"ב. והסתייעו ממנו הראשונים הנ"ל נגד שיטת הגאונים1עיין בצופה ההגרי ח"ו, עמ' 198, אוה"ג ברכות, הפירושים, עמ' 47. והר"ח2אוה"ג שם, נספחים, עמ' 42. ועיין בבעל המאור על הרי"ף שם. שפירשו בדעת רב אסי (ברכות ל"ד א') שאם דלג ברכה מן האמצעיות, ונזכר לפני שהתחיל באחרונות אינו חוזר כלל, אלא אומרה במקום שזוכרה. וכאן הרי מפורש שאף בתפילה מתחיל מאותו פסוק וגומר עד הסוף. ואעפ"י שכן אפשר להוכיח אף מתוספתא ברכות פ"ב ה"ד, מ"מ הביאה הרי"ף וסייעתו מכאן ולא מברכות, משום שהברייתא שלנו הובאה בבבלי כאן, ואף שלא סיימו בה, וכן בהלל וכן בתפילה וכו', הוא משום שסמכו על הברייתא שלעיל שהובאה שם י"ז א', עיי"ש בלשון הרי"ף וברא"ה הנ"ל ובהערה שם. ועיין בס' רבינו ירוחם, אדם, סוף נתיב י'.
ובאמת כמה מן הראשונים הביאוה מתוספתא ברכות, עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 15. ובתוספות ר' יהודה ברכות ל"ד א', מרדכי שם פ"ה סי' ק"י, תוספות הרא"ש ברכות ל"ד א' ד"ה אמצעית (כ' ע"ד), פיסקי הרא"ש שם פ"ה סי' כ'3ושם העתיק מתוספתא ברכות כגירסא שלפנינו, ומכאן השינוי בשלטה"ג על הרי"ף שם שהעתיק בפ"ב מן הרא"ש פ"ב ובפ"ה מן הרא"ש פ"ה, עיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 15, שו' 6, סד"ה והשמיט, והפיסקא מן הרא"ש פ"ה נשמטה שם בטעות. הביאוה מתוספתא ברכות ואף מן התוספתא כאן.
אבל מאידך גיסא לא הביאוה הרשב"א והמאירי בברכות שנדחקו לפרש את שיטת הגאונים כפירוש בעל המאור, משום שסברו הואיל ובבבלי חסר הסיום "וכן בהלל וכן בתפלה וכו'", הרי אפשר שהגאונים סוברים שלאו דסמכא היא, ואין להקשות ממנה על הגאונים, אבל נסתייעו4הרשב"א למגילה הוצ' רח"ז דימיטרובסקי עדיין לא יצא לאור בשעה שנדפסו ח"א וח"ב של ספרי זה, ולפנינו בדפוסי הרשב"א חסרה הראייה מן התוספתא. ממנה כאן (במאירי כאן רפ"ב סד"ה זהו ביאור הביאה מברכות פ"ב, כפי שמוכח מלשונו, ולא מכאן) לשיטתם הם שהיא שלא כפירוש הגאונים, כלומר, סתירה מפורשת לשיטת הגאונים אין כאן, אבל סיוע לשיטת החולקים יש כאן. ועיין מ"ש בח"א, סוף עמ' 15.