50-51. על סלע שאפרוט מן הדינר וכו'. כלומר, מן הדינר של זהב, כמפורש בר"מ פ"ד מה' מע"ש הט"ו הנ"ל. וטעם הר"מ שאינו מכוין לחלל למפרע, אלא מכאן ולהבא, לכשיפרוט, עיין מ"ש לעיל שו' 46. אבל הברייתא עצמה בוודאי מדברת במחלל למפרע, וסתמא כחכמים לעיל. ואנו אומרים שחלק הדינר שקיבל סלע בעדו חלה עליו קדושת מע"ש, ונתחלל על הסלע.
51. ועל טריסית וכו'. כלומר, על מטבע בן שלשה אסרים, עיין לעיל שו' 6. ובר"מ הנ"ל ניסח: על פונדיון שאפרוט מסלע זה וכו'.
52. נותן אדם לחברו טריסית וכו'. כלומר, בדמאי מחללין אפילו מריוח כסף על כסף ונחושת על נחושת, כמפורש להלן.
53. צפורית ונוטל הימנו גוברית. השלמתי את המלה "צפורית" ע"פ כי"ע. ושם: נוטל הימנו טבירית, וגם לפנינו צ"ל: טברית (הטי"ת נפרדה ל"גו").
דינר ונוטל הימנו שני פנדיונין. לכאורה היה נראה שצ"ל לפנינו: מעה ונוטל וכו'. ושמא מדברים כאן בדינר זול שהיו נותנים בשבילו מעה כסף, עיין להלן שו' 56.
54. במי דברים אמורים וכו'. עיין מ"ש על צורה זו לעיל דמאי פ"ג הע' 14.
55. אף בדמיי מחללין וכו'. שמא צ"ל: בדמיי אף מחללין וכו'. ועיין לעיל פ"ב שו' 36.
55-56. נותן אדם לחבירו נולגית ונוטל וכו'. וכ"ה בכי"ע. והנכון כנראה בד: גולנית, כלומר, מטבע מארץ גולן וכו', אעפ"י שמטבע זו יוצאת בריוח יותר מאשר הדינר הזול, עיין מ"ש לעיל.
56. דינר ונוטל הימנו פונדיון. וכ"ה בד. ובכי"ע: אחד נוטל הימנו שני פונדיונין. ואין לתקן לפנינו: שני פונדיונין, שהרי הלכה זו כבר נשנית לעיל. ושמא מדברים כאן בדינר יותר זול, אבל היוצא בריוח יותר מאשר פונדיון, ומ"מ התירו לעשות כן בדמאי. ועיין לעיל שו' 53.
57. בדמיי ובדוחק. כלומר, בדמאי אפילו בריוח, או בוודאי מדוחק (ח"ד). ועיין במשנתנו פ"ב מ"ו ולעיל פ"ב ה"ז.