21. היו לו תאינים של טבל בתוך ביתו וכו'. משנתנו פ"ז מ"ה. וגם כאן מדברים בע"ש, ובשאינו יכול להפריש מבעוד יום, וכפי' המפרשים במשנה.
22. שאני עתיד להפריש. כאן, וכן ברוב נוסחאות המשנה, לא נזכר "למחר" אצל טבל ודאי, מה שאין כן בדמאי שזכרו להלן "למחר", וכ"ה ברוב נוסחאות המשנה. ומכאן יש להסיק שבטבל וודאי לא התירו לסמוך על התנאי אלא לאכילה, אבל לא להפרשה בשבת.21עיין תוספ' רי"ד שבת קמ"ב א'. ברם בכתי"י עם פיה"מ להר"מ גרסו במשנה גם בטבל "למחר", ולאידך גיסא בגוף כי"מ וכ"י קויפמן לא גרסו לא בטבל ולא בדמאי "למחר", וממילא אין הוכחה מכאן שיש חילוק בין וודאי לדמאי לעניין הפרשה בשבת, וכל החילוק הוא בהפרשת תרומה ותרו"מ. וכן מפורש בירושלמי רפ"ז שאם התנה על דבר שברשותו מתקן בשבת אפילו בודאי. ועיין ר"מ פ"ט מה' מעשר ה"ח, בר"ש פ"ד מ"ד, בתיו"ט ובמלא"ש כאן ובהערות שבמשנה הוצ' מכון הערי פישעל. ועיין מ"ש להלן בה"ט.