35. קרא28אצל צוקרמנדל בטעות: קראו. שם לשולי חבית וכו'. ר"מ פ"ז מה' מעשר ה"ב, השגות הראב"ד פי"ב מה' מאכלות אסורות ה"י, והובאו דבריו בתוה"ב להרשב"א בית ה' ש"ב, קל"ה א' ובחידושיו כת"י לע"ז ס' א'. וכן הובאה הברייתא שלנו בתוספ' רי"ד שבת קמ"ב א' (י' סע"ב מן הספר), רשב"א חולין י"ד א', ריטב"א סוכה כ"ד א' (ובשניהם בשם מס' תרומות), מאירי גיטין, עמ' 94, וסוכה כ"ג ב' (60 ע"ב), כפו"פ פכ"א, עמ' תנ"ג, ופל"ה, עמ' תקל"ד. [ועיין חי׳ הרמב״ן חולין שנדפסו מחדש ל״ט ע״ב.]
35-36. לא ישתה משוליה מפני שהמשקין מעורבין. ברשב"א חולין, בריטב"א, במאירי ובכפו"פ פל"ה הנ"ל שאלו כיצד מותר לו לשתות במזיגת הכוס שבמשנתנו פ"ז מ"ב ולעיל ה"ה. ותירצו שלעיל לא קבע מקום מסויים לפני האכילה, אלא מפריש מה שישייר, ומטעם ברירה אתינן עלה,29ועיין ברשב"א ובריטב"א שהביאו את הירושלמי שפירש שהוא מתנה מכבר לכשאשתה. אבל כאן הרי קבע מקום מסויים לפני ששתה, וממילא נמצאו המשקים מעורבים.
ואף כאן הדברים נסמכים יפה לה"ה, והיינו אם המוזמן אצל ע"ה שמזגו לו את הכוס (עיין מ"ש לעיל ריש הי"ב), רצה לתקן את כל הכד וקרא שם לשולי החבית (ולא אמר מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס) אסור לו לשתות. וכן משמע קצת מן הירושלמי פ"ה ה"ב שהביא שם את הברייתות שלנו (הי"ב והי"ג, עיין מ"ש לעיל), והעיר: עד כדון ביבש. בלח? כלומר, ביבש יכול להפריש ולקבוע מקום (כסיפא של הברייתא שלנו), אבל בלח אי אפשר לעשות כן.
36. אבל קורא שם לשולי מגורה וכו'. כלומר, ביבש. וכן מעתיק בר"מ, בתוספ' רי"ד ובכפו"פ פכ"א הנ"ל. אבל בכי"ע בטעות: לשולי קדירה.