1
17-18. ישראל שקיבל שדה מכהן וכו'. לעיל רה"ב ומש"ש. ולא נשנית כאן אלא כפתיחה לסיפא.
2
18. מכרה לישראל וכו'. כלומר, שמכרה הכהן אחרי שנתן בקבלה לישראל, חולק המקבל עם הקונה, מפני שמסתבר שלא שייר את המעשרות לקונה, אלא כשיוכל הקונה לזכות בהם בעצמו. ועיין להלן.
3
19. מכרה לכחן חולקין וכו'. שהרי בשעת הקבלה לא היה ביד הנותן לשייר לעצמו במעשרות. ומכאן לכאורה משמע שדוקא אם מכר ישראל לכהן חולקין, אבל אם מכר כהן לכהן המעשרות לכהן.
4
קיבל שדה מבת ישראל וכו'. ואעפ"י שבדעתה להנשא לכהן, מ"מ כ"ז שלא נישאת לכהן דינה כישראל.
5
21. חזרה לתחילתה. וכ"ה בירושלמי. ופירשו שם שכל זמן שהשדה לא יצאה מרשותה, והיא היתה כהנת בשעת הנתינה בקבלה ובשעת התשלומין, לא נתבטלה זכותה.