9-10. על מנת שהמעשר שלי מותר. שהרי לר' אליעזר (פ"ו מ"ג) המעשרות של הכהן מדינא, ואפילו בלא תנאי. ובירושלמי שם (רה"ג): מתיבין רבנין לר' אליעזר במה קנו? אמר להן אין אתם מודים לי שאם התנו ביניהן שהמעשרות שלהן.5כן היתה הגירסא שם לפני הריבמ"ץ והר"ש, ולפנינו בט"ס: שהן חולקין במעשרות. והכוונה לתוספתא כאן. ולפ"ז אף לרבנן מותר להתנות (ואין חוששין שמא יוסיף לו הכהן על האריסות), מפני שכן דרך העולם (עיין בבלי בכורות ל"ה סע"א), אלא שהם סוברים שאין סתמו כהתנה (עיין בירושלמי שם).
10. שהמעשר שלך או. צ"ל: שהמעשר שלך א[ס]ו'. וכ"ה ("אסור") בד ובירושלמי הנ"ל. ובפי' הרש"ס (פ"ט סע"ב): שלך אסור א"ל וכו'. ועיין מ"ש להלן.
שלי ושלך וכו'. והקשו בירושלמי הנ"ל: בלא כך אין המעשרות שלהן? כלומר, למה להם להתנות והרי מן הדין חולקין, ולמה יהא אסור אם הוזיל לו. ותירצו: "אלא הכני שלי שלי. שלך, שלי ושלך", כלומר, מחלקך אני מקבל את החצי והחצי השני הוא שלך (קניינך), ותוכל למכור אותם, ופירושו כמו ברישא "שהמעשר שלך", שכוונתו שאני מחזיר לך את המעשרות. ולפיכך אם לא קבל כדרך המקבלים אסור, מפני שחוששים שמא הוזיל לכהן מאריסותו, כדי שיחזיר לו את המעשרות. ואם הכהן אומר לו "שהמעשר שלך", אפילו קבל כדרך המקבלים יש לחשוש שהוא נתן לכהן בקבלה, כדי שהכהן יחזיר לו את המעשרות, והוי ליה ככהן המסייע בבית הגרנות.