שמכרו פירות שדה לישראל וכו'. בד: שחכרו פירות שדה לישראל וכו', וזו היא ט"ס. וכן בר"מ פ"ו מה' מעשר הט"ז: כהן או לוי שמכרו פירות וכו' (עיין להלן). וכן בהשגות הראב"ד שם הט"ו: ומזה הטעם עצמו כשמכר הלוי לישראל וכו'.
30. במחובר לקרקע וכו'. בר"מ הנ"ל כלל את שתי הבבות: שמכרו פירות תלושין לישראל קודם שתגמר מלאכתן, ואין צריך לומר אם מכרו במחובר הרי התרומה או המעשר שלהם. והטעם הוא כבמשנתנו פ"ו מ"ד, שמכיוון שגוף השדה לכהן או ללוי הרי הם משיירים לעצמם את התרומה והמעשרות, ואעפ"י שלא התנו כהתנו דמי. ועיין מ"ש לעיל רה"ב.
עד שלא מירחו וכו'. עיין לעיל פאה פ"א סה"ה ומש"ש.
31. הפריש תרומה ומעשר נותנן לכהן והשאר שלו. בד: מפריש תרומה ומעשר וכו'. וגירסא זו אינה מובנת כלל, שאם נותן תרומה ומעשר, כיצד אפשר לומר "והשאר שלו". ובר"מ הנ"ל: הרי התרומה והמעשר של הלוקח, ומפריש ונותן לכל כהן או לוי שירצה. וכנראה שלא היתה לפניו הגירסא: והשאר שלו. ובתס"ר ח"א, עמ' 72, פירשתי ע"פ הרי"ט אלגזי (בכורות פ"ח, קע"ה ע"ד), שצ"ל לפנינו: מפריש תרומה ותרומת מעשר והשאר שלו, כלומר ישראל שקנה מן הלוי תבואה שנגמרה מלאכתה וכבר נתחייבה במעשרות, הרי הוא כירש טבלים ממורחים מבית אבי אמו כהן שהוא מעשרם והם שלו (קידושין נ"ח ב', בכורות י"א א'), ואף כאן המעשרות הם שלו, ותרומה ותרו"מ נותן לכהן, מפני שאף הלוי צריך ליתנן לכהן. ונ"ל שכן גרס גם הראב"ד בתוספתא, שכ"ה כותב בפ"ו מה' מעשר הט"ו: "ומזה הטעם עצמו כשמכר הלוי לישראל עד שלא מירח, המעשר של לוי, שלא היה לו בה עדיין זכות כדי שימכור זכותו לישראל, אבל משמירח כבר היה לו בו זכות, וכל זכות שיש לו באותה תבואה מכר לישראל, לפיכך נותנו לכל כהן שירצה" ומכיוון שרבינו שבק כהן, ונקט רק לוי, ובאר שהלוי מכר לו כל זכות שיש לו, הרי ברור שפירש שהסיפא עונה על לוי גרידא וכמו שפירש במהרי"ט אלגזי. ולפנינו נתחלפו השורות, וצ"ל כאן כמו בסיפא (שו' 33): מפריש תרומה ותרומת מעשר, ובסיפא צ"ל: מפריש תרומה ומעשר, כמו שהוא לפנינו כאן.
32. ע ד שלא מירחו מעשרות שלו. בד: עד שלא מיריחו מעשרות הרי אלו שלו. וזה ט"ס וצ"ל: עד שלא מירח, מעשרות שלהן, וכ"ה במשנה סוף פאה, וכן פסק הר"מ בפ"ו מה' מעשר סהט"ו: ואם קנו קודם שתגמר מלאכתן כגון שלקחו תבואה קודם מירוח (כ"ה בשלשה כת"י עתיקים שבדקתי) אין מוציאים מידם.
משמרחו מעשרות שלהן. צ"ל: משמרח, מעשרות שלו, וכ"ה במשנה ובר"מ הנ"ל. וביארו בירושלמי (פאה פ"א ה"ו, ט"ז ע"ג) שקנסו את הכהנים והלויים שלא יקפצו לגרנות ויקנו טבלים כדי להפקיע מתנות אחיהם הכהנים והלויים.
33. מפריש תרומה ותרומת מעשר וכו'. כאן צריך לגרוס את גירסת הרישא: מפריש תרומה ומעשר וכו', עיין מ"ש לעיל שו' 31.