7. החוכר שדה מן הכותי וכו'. תנא זה סובר שמדינא מעשר אפילו בחוכר מישראל (עיין מ"ש בריש פירקין), אלא שבחוכר מישראל הקילו החכמים, וכשיטת חברייא בשם ר' יוחנן בירושלמי פ"ו רה"ב.
ושוקל לאוצר. כלומר, השוקל לאוצר המלך חייב לעשר, שלא יפרע חובו בטבל, עיין להלן מע"ש פ"ג ה"ה וחלה פ"א ה"ד ומש"ש.
8. שוקל לקיטרון. בד: לקטרון. ובפירושו נ"ל שהוא מחלק האופסניא לצבא,4נ"ל שקטרון הוא ἀκτάριος שעניינו הוא כמו ἀκτουαρίων, (עיין פרייסיגקע, פאכווארטער וכו', עמ' 8). ובמכילתא בשלח מצויה כמה פעמים המלה "אקטור" במובן שומר הנהר, שהיה ממונה אף על המכס. אבל שם מדברים בעיקר במוסד מצרי, עיין מ"ש שמואל קרויס במ"ח חמ"ט, 1905, עמ' 689. ובמדרש הגדול בשלח, עמ' 136 ועמ' 139, הכתיב הוא קטרין, במקום אקטורין. ופירוש המלונות שהכוונה כאן לקטרון, centurio, בעל הזמורה, אינו מסתבר, מפני שאין עניינו לכאן, ובפקיד על המסים אנן קיימין. שהיו בני העיירות מספקים לו צרכי אוכל.