34-35. לקחו גדיש של תבואה ועביט של ענבים וכו'. כלומר, לקחו ביחד גדיש של תבואה וכו' (מפני שהמוכר רצה למכור את הכל בב"א), וכוונתם היתה שיזכה כל אחד בחלקו, ולפיכך אנו תולים שכל אחד זכה בחלקו, ומעשר עליו בלבד. ובירושלמי (פ"ו ה"י, כ"ה ע"ד): א"ר הושעיא וכו' אם קנו ע"מ לחלוק אף ר' מודה לרשב"ג שזה חלק המגיע לו משעה ראשונה. ועיין להלן ע"ז פ"ג הי"ז (הוצ' צוקרמנדל).
36. אם לקחו ואחר כך שיתפו וכו'. בד: אם לקח וכו'. וכ"ה בס' השותפות הנ"ל. ולפי גירסא זו הפירוש פשוט, שכבר נתחייב לעשר את כלו. ולפי הגירסא שלנו פירושו שלקחו את הגדיש ביחד ואח"כ שיתפו, ומכיוון ששיתפו אחרי שקנו הרי מוכח שלא קנו ע"מ לחלוק שיזכה כל אחד בחלקו בלבד, ונמצא שהן שותפין בכל שבולת ושבולת, ונתחייב החבר לעשר את הכל. ואפילו אם חלקו אח"כ אין לומר כאן ברירה, שהרי לא קנו ע"מ לחלוק. ועיין במשנתנו פ"ו מ"ה ובירושלמי שם סה"י.
36-37. זה שהביא שחרי שבלים משלו וזה שהביא שחרי וכו'. בד: זה הביא שהרי וכו' הביא שהרי וכו'. ובס' השותפות הנ"ל: זה הביא שחרי שבלים משלו וזה הביא סלי זיתין וכו', כלומר כל אחד הביא את חלקו ונתערבו. ובירושלמי פ"ו ה"א, כ"ה ע"ב: קבל ממנו שדה לקצור בשחרי27כגי' כי"ע וס' השותפות בתוספתא. שיבולים,28בכי"ר: בשיחרי שיבולים. ובנוסח הרש"ס: בסהרי שבלים. ובהוצאות שלפנינו של הירושלמי חסרה המלה "שיבולים". ענבים לבצור בסלי ענבים, זתים למסוק בסלי זתים וכו'. ולפ"ז משמע ששהר (שחר) הוא כלי שמניחים בו את השבלים, וכל אלו עדיין לא נגמרה מלאכתן למעשרות, כפי שמוכח מן הירושלמי הנ"ל.
38-39. או שבצרו כרמיהן לתוך גת אחת וכו'. כלומר, אף כאן אין שותפות בכוונה, אלא כל אחד הביא את חלקו ונתערבו. עיין במשנה פ"ו מ"ז.
39-40. המעשר מעשר את שלו ודאי וחצי חלק חבירו וכו'. כלומר מעשר דמאי את חצי חלק חבירו. ובמשנתנו הנ"ל: שנים שבצרו את כרמיהם לתוך גת אחת וכו', המעשר מעשר את שלו וחלקו בכל מקום שהוא. ובירושלמי שם: המעשר מעשר את שלו ודאי, וחלקו בכל מקום שהוא דמאי, וחצי חלקו שביד חבירו משלו דמאי. כלומר, חציו שלו הרי הוא בלי ספק ודאי וצריך לעשר, ומכיוון שאין ברירה הרי אפשר שחלקו הוא ביד חברו, ונמצא שחלקו המגיע לו הוא דמאי, ומספק החמירו עליו שיעשר דמאי חצי חלקו שביד חבירו, וזהו כתוספתא כאן. ובח"ד כאן כתב: בכה"ג שמתחלה כבר הוברר חלקו של כל אחד, ושוב נתערבו לכ"ע אין ברירא בכה"ג אפי' בדרבנן, שאין הדעת נותנת שמה שיחזור ויקח כל אחד ואחד יתרמי שיבוא לחלקו אותו החלק עצמו שנתן בדיוק. ועיין בהשגות הראב"ד ספ"ט מה' מעשרות.