42. הלוקח מן העני וכן עני שנתנו לו וכו'. בכי"ע חסרות המלים "וכן עני", וגירסא נכונה היא, ולפנינו היא אשגרה מן המשנה (פ"ה מ"ה). ובד גורס: ובן עני וכו', ולפי זה אפשר אולי לפרש: הלוקח מן העני ומבן עני שנתנו לו וכו' (אבל מחוורתא שהוא ט"ס). ועיין מ"ש להלן.
43. מעשר מכל אחד ואחד. נראה שצ"ל: מכל אח' ואח', כלומר מכל אחת ואחת (כפי שגורס לפנינו בסוף הלכה זו), והיינו מכל פרוסה ופרוסה ומכל גרוגרת וגרוגרת. ודוקא בעני עצמו שיודע מה שבא לו מכל אחד ואחד יכול לעשר מכל מתנה ומתנה, אבל הלוקח מן העני צריך לעשר מכל פרוסה וכו'. עיין מ"ש בתוספ' אנשי שם למשנתנו פ"ה רמ"ה. בתמרים בעמקים וכו'. וכ"ה הסדר גם בד, אבל בכי"ע הסדר יותר הגיוני: בגרוגרות (צוקרמנדל השמיט מלה זו) ובשנת השבוע מעשר מאחד על הכל, ובשאר שנים מעשר מכל אחד ואחד, בתמרים ובעמקים (כלומר, שבעמקים) מעשר וכו'. ולפ"ז הדברים דבוקים לברייתא שלעיל, והכוונה שבשנת השובע בולל ומעשר מאחד על הכל, וכן בתמרים שבעמקים שהם מובחרים (עיין בכורים פ"א מ"י) דינם כמתנה מרובה.