51. המפקיד פירות אצל עם הארץ וכו'. רשב"א חולין ו' א' ד"ה הנותן, שו"ת הרשב"ץ ח"א סי' ס"ו ל"ד ע"ב.
ולשביעית. בברייתא זו (בניגוד למשנתנו, פ"ג מ"ד) לא נזכר כותי אלא ע"ה גרידא, ומוכח מכאן שאף ע"ה חשודים על השביעית.18עיין תוספ' כתובות כ"ד א' ד"ה שלי. ועיין היטב להלן עירובין פ"ה (פ"ז) ה"י. [ועיין רמב״ן הנ״ל י״ח ע״א.] וכבר ישב על מדוכה זו הרמב"ן ז"ל, שכן כותב הרשב"א הנ"ל: "וההיא תוספתא דקתני בעם הארץ בחזקתן למעשר ולשביעית, ולא קתני בה כותי וכו' (כלומר, בבבא זו), תירץ הוא ז"ל דדילמא לישנא קלילא תניא שביעית- לאוכלי שביעית,19כלומר, בחזקתן לשביעית פירושו שאין חוששין שמא החליפום ע"ה אוכלי שביעית, והיינו ע"ה שחשוד על השביעית בפירוש, אבל בסתם ע"ה אפילו ודאי החליף אין חוששין לשביעית. ושמא משבשתא היא, וזה כמעט דחוק".
55. אמ'19a[עיין ברמב״ן שצויין למטה.] לו נטלתים וכו'. רשב"א חולין ו' א' ורשב"ץ ח"א סי' ס"ו הנ"ל. ובירושלמי פ"ג ה"ד (לפי כי"ס, עיין בהוצ' לונץ י"ז ע"א, אות כ"ה): "מהו שיהא נאמן (כלומר, כותי) לומר נטלתים והנחתי אחרים מתוקנים תחתיהן? תני אמר לו נטלתים והנחתי אלו ישנים תחתיהן, אלו מתוקנין תחתיהן, אם את מאמינו שנטל האמינו שנתן. אם אין את מאמינו שנתן אל תאמינו שנטל. כותי את מאמינו שנטל, ואין את מאמינו שנתן". ועיין להלן בבבא של כותי.
56. מתוקנין תחתיהם וכו'. בירושלמי הנ"ל מעמידה באומר פלוני עישר לי, אבל אם אומר משלי הן (כלומר, ותיקנתי בעצמי) אינו נאמן.