46-47. אי זהו תגר וכו'. ירושלמי הנ"ל, ר"מ פי"ג מה' מעשר ה"ט, כפו"פ הנ"ל. אבל אם לא שילש חיישינן שמא הביא ממכנסו, ואם הוא גוי או כותי פירותיו ודאי, ומפריש תרומה גדולה.
47-48. וזה אין מתוקן דמיי. וכ"ה בכי"ע. ובד נשמטה שורה. ובתגר שדרכו מוכר דמיי עסיקינן ומה שאמר מתוקן כוונתו היתה שהן חולין מתוקנים (שהרי לתרומה גדולה לא נחשוש אף בלי אמירתו). ולפ"ז "אינו מתוקן" פירושו שלא הפרישו מהם מעשרות, וממילא הכל הוא דמאי. אבל לעיל בפ"ג הט"ו בתגר מוכר טבלים עסיקינן (שהרי בסיפא מפורש: את שדרכו לימכור דמאי), ולפיכך לפי העניין שם "אינו מתוקן" פירושו טבל וודאי.
48. מבעל הבית ואמ' זה מעושר וכו'. וכ"ה בכי"ע. כלומר שלוקח מבעה"ב מגרנו, הרי יש לחשוש שאינו מעושר פירושו טבל גמור, שלא הפריש ממנה אף תרומה גדולה, כדי שיוכל לאכול ממנה עראי. ובד יש כאן השמטה. ולהלן הכ"ה השם "מעשרות" כולל גם תרומה גדולה.
49. זה אינו מתוקן ודיי וכו'. רשב"ג מדייק בלשון בעה"ב, שאם אמר שהוא אינו מתוקן יש להניח שלא תקן אותו כלל, ולא הפריש ממנו תרומה גדולה, וכמו שכתבנו לעיל. אבל אם אמר אינו מעושר, פירושו כפשוטו שלא הוציא ממנו מעשרות, אבל כבר תקנו מתרומה גדולה.