28. וכולן שחזרו בהן וכו'. בבלי ע"ז ז' א'; בכורות ל"א א'. ובר"ח וברי"ף ע"ז שם: ת"ר כל הפושעים שחזרו אין מקבלין אותם וכו'.14וכן פירש ברייתא זו גם הר"מ בספ"ג מה' תשובה. וע"פ מסורת עתיקה זו פירש"י שם: וכולן שחזרו. אגזלנין ועמי הארץ קאי. אבל בבכורות חזר בו, והראה לתוספתא שלנו, וכאן מוכח מהמשך העניין שהדברים הולכים על ע"ה שחזרו לסורם, ורוצים לקבל חברות מחדש. וכן הוכיחו מן התוספתא בתוספ' בכורות שם ד"ה וכולן, בתוספ' רי"ד ע"ז מהדו"ק ז' א' ובתוספ' ר' אלחנן שם. וכן פירשו כמה מן הראשונים (עיין ריטב"א, ר"ן מאירי ועוד) מבלי להזכיר את התוספתא. ובמיוחס לרבינו גרשם בכורות פירש ע"פ המשך הברייתות בבבלי בכורות שם.
29. חזרו בפרהסיא וכו'. הראשונים הנ"ל פירשו שאם חזרו לסורן בפרהסיא הרי אין לחשוש שמא צבועין הן, ויש להאמין להם אם חזרו בתשובה, אבל אם חזרו לסורם במטמוניות, ובפרהסיא נהגו כחברים, אין מקבלין אותם, מפני שאין אמונה בצבועים. ובבבלי שם מוסיף: איכא דאמרי עשו דבריהם במטמוניות מקבלין אותן בפרהסיא אין מקבלין אותן.15בה"ג ד"ב, עמ' 585, גורס שם: ר' אלעזר ור' שמעון אמרי עשו דבריהן. וברי"ף ע"ז לא העתיק את הוספת האיכא דאמרי. ועיין בר"ח שם. ופירשו הראשונים הנ"ל, שאם התנהגו בחבירות אפילו במטמוניות לפני שחזרו לסורן, וכבר נשתרשו בחבירות, מקבלין אותם וכו'. וקשה מאד לפרש שעשו דבריהם כוונתו: התנהגו בחבירות. ומדברי רש"י [וכן ברש״י ובר״ח כאן במקומו [ע״ז ז׳ א׳].] והמיוחס לר"ג בבכורות שם מוכח שפירשו שחזרו בהן במטמוניות ועשו דבריהם במטמוניות הוא היינו הך, כלומר שהתנהגו כע"ה במטמוניות. ולפי האיכא דאמרי המסורת היא להפך, שאם חזרו לסורן במטמוניות, והודיעו בעצמם שחזרו לסורן, מקבלים אותם בחזרה, אבל אם עשו דבריהם המכוערים בפרהסיא, ולא מפיהם אנו חיים, אין מקבלים אותם.
30. ור' יהושע בן קרחא או' מדין בין כך וכו'. צ"ל: אומרין (במלה אחת) בין כך וכו'. ובבבלי שם: אמר ר' יצחק איש כפר עיטוש16כגי' הר"ח והרי"ף בע"ז שם. וכ"ה בה"ג ד"ו, קכ"ג ע"א, ד"ב, עמ' 585. והוא ר' יצחק עטושיא, שנזכר כמה פעמים בירושלמי. עיין מ"ש בהירושלמי כפשוטו, עמ' 258. א"ר יוחנן הלכתא כאותו הזוג. וכן פסק הר"מ בספ"ג מה' תשובה.17לפי פירושו בברייתא, עיין מ"ש לעיל הע' 14.