1
9. עם הארץ שקבל עליו וכו'. בירושלמי הנ"ל: החשוד על דבר אחד חשוד הוא על הכל. ובבבלי (בכורות ל' ב') כלפנינו. ועיין בס' המפתח לרבינו נסים עירובין ס"ט א' (ס' ע"א מן הספר); תוספ' בכורות ל"א א' ד"ה וכולן.
2
10. וחכמים אומ' אין חשוד וכו'. וכ"ה בבכורות הנ"ל. אבל בירושלמי הנ"ל: ר' יודה אומר אינו חשוד וכו'. ועיין מ"ש לעיל שו' 7 ד"ה אמ' לו וד"ה מימיהם. והר"מ (פ"י מה' מטמאי מו"מ ה"ט) פסק כאן כחכמים. אבל לעיל בה"ב (עיין מ"ש לעיל שו' 6 ד"ה וחכמים) פסק כר"מ. ולאו מטעם שהחשוד לדבר אחד נחשד על כולן, אלא מפני שאם על עצמו אינו נאמן, כיצד יהא נאמן על אחרים, עיין מ"ש לעיל הע' 10.