1
59-60. תן לי ככר זה ואוכלנו וכו'. בריבמ"ץ פ"ב מ"ג: תן לי דבר (צ"ל: ככר) ואוכלנו, יין ואשתנו וכו'. וכן ברא"ש שם: תן לי ככר ואכלנו, תן לי יין ואשתנו וכו'. ובר"ש שם: תן לי ככר ואוכלנו, יין זה ואשתנו וכו'. וצ"ל "זה" בשתיהן כמו שהוא לפנינו, וכן מעתיקים בס' חסידים הנ"ל, ברמב"ן ברכות מ"ה א' סד"ה זו ששנינו ובס' הקנה הארוך ע"א ע"ג (אלא ששם בט"ס: ע"ה שאמר לחבירו). ופירושו שאעפ"י שככר ויין טהורים אלו (עיין לעיל) של ע"ה הן, והוא יכול לקחת אותם בעצמו, מ"מ אסור, שאין מאכילין טהרות לע"ה, ולא מחמת לפני עור לא תתן מכשול אתינן עלה. ועיין מ"ש להלן.