38. אפי' תלמיד חכם וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע: אפילו חכם וכו'. ובין השורות תלוי (כנראה בכת"י הסופר עצמו): תלמיד, כלומר, קרי תלמיד חכם. ובירושלמי פ"ב ה"ג: תני כל הבא צריך לקבל עליו, אפילו חבר,26כלומר, חבר שמותר להתארח אצלו, אבל אינו נאמן לרבים, עיין ירושלמי שם ה"ב: אבל ברבים אינו נאמן עד שיקבל עליו ברבים. וכן שם פ"ה ה"א, כ"ד ע"ג. אפילו תלמיד הכם. ועיין בבבלי הנ"ל, ומ"ש להלן שו' 41.
38-39. אבל חכם היושב בישיבה וכו'. וכן בירושלמי הנ"ל: חכם שישב בישיבה. ובבבלי: זקן ויושב בישיבה וכו'. ופירושו חכם שנתמנה ונסמך.27עיין יומא ע"ח א' ומ"ש בקרית ספר שי"ד, עמ' 331, ובתס"ר ח"ב, עמ' 184. ובירושלמי בכורים (פ"ג ה"ג, ס"ה ע"ד): שאין ממנין זקנים בחוצה לארץ וכו', כל ישיבה שלך לא יהא אלא על אדמתך.
40. אף תלמיד חכם אין צריך לקבל וכו'. וכ"ה בד ובבבלי הנ"ל. אבל בכי"ע ובירושלמי חסר מאמר אבא שאול. ולפי מסורת הבבלי מוסר לנו אבא שאול הלכה עתיקה, אבל אח"כ משחרב בית המקדש התחילו לנהוג סלסול שלא להאמין אפילו לתלמיד חכם. ועיין ר"מ פ"י מה' מטמאי מו"מ ה"ג.
40-41. אף אחרים מקבלין בפניו. מרהיטת הלשון משמע שלאבא שאול מקבלים בפניו ביחידות. ושמא הפירוש הוא שאעפ"י שהוא בעצמו לא קבל מ"מ הוא מוחזק בחברות ומקבל אחרים בצרוף שני חברים אחרים. ועיין להלן.