20-21. פירות ארץ ישראל שרבו על פירות חוצה לארץ וכו'. כלומר, שרבו במקום זה פירות הארץ על פירות שהוכנסו מחו"ל, חייבין כל הפירות במעשרות, מפני שהולכין אחר הרוב. ועיין להלן פ"ד הט"ו ואילך. ובמשנת מכשירין ספ"ב שנינו: פירות שניה שרבו על של שלישית, ושל שלישית על של רביעית וכו', הולכין אחר הרוב. ופירשו המפרשים שלעניין תערובות עסקינן. ועיין במלא"ש שם בשם ר"ס אוחנא שנתקשה שהרי שביעית אוסרת בכל שהוא במינה, ועיין גם בס' משנה אחרונה שם. ברם מדברי הרשב"ם16הובא בחי' הרשב"א לחולין ו' א'. משמע שפירש את משנתנו ע"פ סיגנון התוספתא (להלן פ"ד הט"ו ואילך), ולאו בתערובות עסיקינן, אלא בפירות הנלקחים בשלישית, ועדיין לא בכרו רוב פירות השלישית, ושל שניה רבו עליהם וכו'. ולפיכך הולכין אחר הרוב ומאמינים למוכר, אם הרוב מסייע לו, עיין לעיל ה"ה ואילך ומש"ש. ועיין באבני מלואים לטורי אבן ר"ה י"ד ד"ה ויצבור גרנו שכיוון מדעתו לפירוש הרשב"ם. ועיין במשל"מ פ"ו מה' מעילה ה"ו. והברייתא שלנו הובאה כולה בכפו"פ פי"ג עמ' ש"מ, והוא העתיק שם גם את לשון הר"מ בפי"ג מה' מעשרות ה"י.
22-23. כגון האגוזין ודורמסקניות ופסיליה ופסלקאות וכו'. וכ"ה בכי"ע (אלא ששם: ודורמסקיות ופסליא). ובד: האגוזים והורמסקיניו' ופסלקאות. ובר"מ הנ"ל לא העתיק אלא: כגון אגוזים ודרמסקעות.17בכי"י תימן: ודרמסקניות. בכ"י על קלף: ודרמסקיות. ובכפו"פ הנ"ל מעתיק מן הר"מ: ודורמסקנית. ובכפו"פ הנ"ל: כגון האגוזים והדורמסקינות והפסדקאות. ומכאן נראה שרוב האגוזים היו מכניסים מחו"ל. והדורמסקניות (δαμασκηνά) נזכרות כמה פעמים במקורות שלנו (עיין במלונות), והוא מין שזיף שמקורו מסביבות דמשק (damson). ופסיליה היא לכאורה מין פול, φάσηλος. אבל לפ"ז עלינו להניח שרובה בא מחו"ל. ופסלקאות, אפשר שנשתבש מפסדקאות (כמו שהוא בכפו"פ) והכוונה לפסטקאות (כמו ששער בח"ד), אפסטקין. ועיין מ"ש להלן מעשרות פ"א שו' 6.
24. בדבר שאינו קבוע וכו'. כלומר, בדבר שאין מביאין אותו בכל שנה ובקביעות מחו"ל, וישנן שנים שאינו כדאי להביאם מחו"ל, ולפיכך הולכין אחרי הרוב. אבל בדבר שמביאין אותו בקביעות מחו"ל בכל שנה, הרי פירות הללו תמיד בחזקת פירות חו"ל.