30. ומן הספינה בקסרי חייב. וכ"ה בד ובכפו"פ פי"א, עמ' רנ"ו ועמ' רע"ג. ובכי"ע בטעות: ומן הספינה בציפורי. ונראה שבספינה העומדת בנמל עסיקינן, ואינו ידוע אם היא טעונה פירות חו"ל או פירות א"י, ואנו הולכים אחרי מעמדה, ונמלה של קיסרין כקיסרין (ירושלמי גיטין פ"א סה"א, מ"ג ע"ב). והברייתא שלנו נשנתה לפני שהתיר רבי את קסרי. ועיין ירושלמי פ"ב ה"א, כ"ב ע"ג.
כופת הישוב וכופת אנטיפטרס וכו'. בד: כיפת היישוב וכיפת אנטיפרס וכו', והיא היא. והכוונה לאוצר19בית הבנוי כמין כיפה, עיין איכ"ר פ"ב, ט"ו, הוצ' בובר ס' ע"א: כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים, וכדומה. התבואה שבעיר הישוב או אנטיפטרוס. והנה אנטיפטרוס ידועה גם מן המשנה (גיטין פ"ז, ז' ובמקבילות), והיא על הגבול הצפוני של יהודה סמוך לארץ הכותים,20וכן בתוספתא גיטין פ"ה (כי"ע פ"ז) ה"ט: כפר עותני בגליל ואנטיפרוס ביהודה, ועיין במשנה שם פ"ז מ"ז. ועיין מ"ש רי"ז הורוביץ בספרו א"י ושכנותיה, עמ' 60 ואילך. ושוק של פטרוס היה כנראה בסמוך לה. ובכרוניקון שומרוני נזכרת עיר בשם ישוב, ואולי הוא הישוב הוא ישוב, עיין מ"ש ר"ש קליין בירושלים של לונץ ח"י עמ' 160.
31. מפני שחזקתן מהר המלך. כלומר מן ההרים שבצפון ערי יהודה.21עיין מ"ש ר"ש קליין בספרו ארץ יהודה (תל אביב תרצ"ט), עמ' 240 ואילך. וכן בירושלמי פ"ב ה"א, כ"ב ע"ג: כולכסין הנמכרין בקיסרין הרי אלו אסורין, מפני שרובן באין מהר המלך, ולפיכך הפירות דמאי, מפני שאפשר שכבר עשרו אותם.
עכשיו רבותינו אמרו וכו'. כלומר, בזמנו של רבן גמליאל, עיין להלן פ"ה הכ"ד ומש"ש.
32. כל עיירות הכותיים שעל יד הדרך וכו'. כלומר, הדרך ההולכת מיהודה לגליל על יד עיירות הכותים. ועיין להלן פ"ה הכ"ד ומש"ש.
כגון התבואה והקטנית. אולי צ"ל כגון [אלו], התבואה, וכו', כלומר כגון הערים שנמנו לעיל. (שירי מנחה).
33. ושאר כל פירותיהן ודאי. מפני שחזקתן משדות כותים, והם ודאי אינם מעשרין מה שהם מוכרין. וכותי כישראל הוא לעניין חיוב מעשרות.