11. אמ' ר' אלעאי שאלתי את ר' יהושע וכו'. כסיגנון ברייתא זו גם לעיל פאה פ"ג ה"ב, ועיין מ"ש לעיל עמ' 162. ובבבלי (פסחים ל"ח ב'): אמר ר' אילעאי שאלתי את ר' אליעזר וכו'. וגירסתנו כאן מקויימת ע"י התוספתא והירושלמי בפיאה הנ"ל.
11-12. חלות תודה ורקיקי נזיר וכו'. וכ"ה הלשון במשנתנו פ"א מ"ו ובכ"מ. ועיין בתיו"ט ובמלא"ש שהעירו למה נקטו בתודה חלות ובנזיר רקיקין. ופירש במלא"ש שבתודה יש שני מיני חלות (חלות בלולות בשמן וסולת רבוכה) אבל בנזיר אין רבוכה. ועיין בשער המלך פ"ו מה' חמץ ומצה ה"ה מ"ש בשם שיטה כת"י לרבינו יונה, אלא שדבריו תמוהים, עיין בשעה"מ שם.
12. אמ' לי פטורות. בבבלי הנ"ל: אמ' לי (כלומר, ר' אליעזר) לא שמעתי.
ושאלתי את ר' ליעזר וכו'. בבבלי הנ"ל: ושאלתי את ר' יהושע.
13. עשאן לעצמו פטור וכו'. כסתם משנתנו פ"א מ"ו, והטעם הוא שגלגלן להקדש, ואעפ"י שעדיין לא הקדישן, עיין בר"ש למשנתנו.
למכור בשוק חייב. ופירשו בירושלמי: שמא ימצא לקוחות,24כלומר, שירצו לקנותן לחולין. ויש שגרסו (עיין אהצו"י, עמ' 113) בירושלמי: שמא לא ימצא לקוחות. ובנוסח הרש"ס (כ"ט סע"א) הורכבו שתי הנוסחאות, והוא פירש ע"פ הבבלי. וניטבלו מיד. ובבבלי הנ"ל: כל לשוק אימלוכי מימלך. אמר אי מזדבן מזדבן, אי לא מזדבן איפוק בהו אנא.25כלומר, ולפיכך יוצא בהם משום מצה (עיין ברש"י שם), ומטעם זה חייב גם בחלה. ובר"מ (פ"ו מה' בכורים סה"ה): לפי שבדעתו שאם לא תמכר יאכלנה. ועיין בפיה"מ למשנתנו, בריבמ"ץ, בר"ש וברא"ש שם.
13-14. והרציתי דברים לפני ר' לעזר בן עזריה וכו'. בבבלי הנ"ל: לפני ר' אליעזר וכו'. אבל בכ"י ב' שם (עיין דק"ס עמ' 107 הע' ט'): לפני ר' אלעזר בן עזריה. ובתשה"ג קהלת שלמה (סי' מ"ד עמ' מ"א, אוה"ג שם עמ' 40): והרצתי דברים לפני ר' אליעזר. ואמרי לה לפני ר' אלעזר בן עזריה וכו'.26ועיקר השאלה והתשובה שם מגומגם, ויש שם חסרון, עיי"ש. ועיין ר"ח ורש"י.