4. המליי של ישראל וכו'. שו"ת הרשב"א ח"ה סי' נ"ו, י"ב רע"ג, פיסקי חלה שלו (קרוב לסופו), כ' ע"ב, מאירי חלה ריש עמ' 30, דיני חלה להרשב"ץ רפ"ג (תשב"ץ ח"ב סי' רצ"א, ס"א סע"ב). ובירושלמי (פ"ג ה"ד, נ"ט רע"ב): תני ר' חייה11כגי' הראשונים, עיין אהצו"י, עמ' 137. ולפנינו בטעות: ר' יודה. מלאי של ישראל ופועלין גויים וכו'. א"ר יוסי אוף אנן תנינן נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה פטורה מן החלה. כלומר, ומכאן אנו רואים שאנו הולכים אחרי המלאי (הסחורה), ואם המלאי של ישראל אין גלגול הפועלים הגויים פוטר אותו, ואם המלאי של גוי אין הגלגול של הפועלים היהודים מחייב אותו. וכן פירש בח"ד, וכן פירשו כל הראשונים הנ"ל. ובאו"ז (ה' חלה סי' רל"ה ח"א, ל"ה ע"ד) רצה לפרש בברייתא זו ע"פ פירש"י בפסחים (ל"א ב') שמדברים במלאי שנמצא בחנות ואין אנו יודעים של מי היה,12עיין מ"ש בתס"ר ח"א, עמ' 162 ואילך לתוספתא פסחים פ"ב ה"ה (כי"ע פ"א הי"ז) ואילך. אבל דחה פירוש זה בשתי ידים והסתייע בדברי ר' יוסי שבירושלמי. ועיין מנחות ס"ז א' ובאו"ז שם סוף סי' רל"ה. ועיין מ"ש במהרי"ט אלגזי ה' בכורות ספ"ד (ע"ב רע"ג ואילך, סי' נ' וסי' נ"א).
ברם שיטת כמה מן הראשונים היא שגלגול הגוי פוטר אפילו בשל ישראל.13רבינו אפרים (עיין ראבי"ה ה"א סי' קס"ה, עמ' 172 ובהע' 6, 11, שם) ור' אליהו מעכו (עיין שו"ת הרשב"א ח"ה סי' נ"ו). ועיין מה שהאריך בזה הרי"פ פערלא בבאורו לכפו"פ פ"ד, ס"ה ע"ב ואילך, ס"ז ע"ג ואילך.