71. תגרי סמטה וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע: תגרי סימטא וכו'. וכ"ה בבבלי ובמס' דא"ר הנ"ל. ופירש"י: שיושבין ומוכרין בשוק, והעין שולטת בהם. וכן פירש גם במאירי שהכוונה לסוחרים בסימטאות הסמוכות לר"ה דרך המייה ופרסום. ומתו"כ בהר (ריש פרשה ו', ק"ט ע"ד) משמע לכאורה שסימטא הוא מכר בהכרזה וביקרות.99עיין רש"י בהר כ"ה, מ"ב; סה"מ להר"מ ל"ת רנ"ה והבאים מכחו. אבל בפי' המיוחס להר"ש (תו"כ ק"ו סע"ד): בסימטא. כאדם המוכר חפציו בסימטא ובשוק למוכרו בפרהסיא. ומוצא המלה לא נתברר לי. עיין מ"ש פרליס במ"ח חל"ז, 1893, עמ' 37. ועיין מס' עבדים פ"ב הוצ' היגער עמ' נ"ז. ובמס' כלה הנ"ל לא נזכרו תגרי סמטה. ובכפו"פ פמ"ז עמ' תרמ"ה (ד"ר תי"ז ע"א): תוספות סוף מסכת בכורים תגרי שמטה (וכן "תיקנו" גם בתוספתא בד"ח) ומגדלי בהמה דקה וכו'. ופירש שמדברים בסוחרי שביעית, כפי שמוכח שם (כלומר, בכפו"פ) מעניינו. ועיין מ"ש להלן.
ומגדלי בהמה דקה. וכ"ה בבבלי ודא"ר הנ"ל. והכוונה (לפי גירסת הבבלי לעיל) למגדלים בחו"ל ובמקום היתר, אלא שהכל "צווחין עליהם", כפירש"י, ומטעם עינא בישא אתינן עלה. ובתוספ' שם (ד"ה ומגדלי) הקשו מחולין (פ"ד רע"ב) שאמרו שם הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה, ותירצו ששם מדברים במגדל בחורשין, דלא שלטה בהו עינא בישא (ועיין בתוספ' בחולין שם). ובגמרא של מס' כלה פ"י הנ"ל הסיקו: "שוחטי איתמר" כלומר, דווקא שוחטי בהמה דקה אין רואים סימן ברכה, אבל לא המגדלים. ויגיד עליו ריעו להלן.
וקוצצי אילנות טובות וכו'. וכ"ה בד, בכי"ע (אלא ששם: טובים), ובבבלי ובמס' כלה הנ"ל. ובמס' דא"ר פי"א הנ"ל חסרה המלה "טובות". ועיין בפיסקי תוספות פסחים פ"ד סי' קל"ב ומ"ש הרחיד"א בשו"ת חיים שאל ח"א סי' כ"ג. ומקור פיסקי התוספות נתגלה לנו בתוספות כת"י אוקספורד, עיין דק"ס פסחים עמ' 146 סוף הע' מ'. ועיין היטב בדק"ס סוכה עמ' 88 הע' ס'. אבל במס' כלה פ"י הנ"ל הסיקו שלא נאמרו הדברים אלא בזית (עיין בבלי ב"ק צ"א ב').
72-73. סימן ברכה לעולם. וכ"ה בכי"ע. ובד נוסף: והעסוקין לגבוה אם היו עסוקין לשם שמים הרי הן בכלל ברכה. ושמא יש כאן תיקון וצירוף לגירסת ד לעיל שו' 69–70 (עיין מש"ש), והכניסוהו מן הגליון שלא במקומו. ויותר נראה שעשו כן בכוונה כדי לסיים "בכלל ברכה".