1. כוי כיצד שוה לחיה וכו'. במשנתנו פ"ב מ"ה: כוי יש בו דרכים שוה לחיה וכו'. ובמ"ט: כיצד שוה לחיה דמו טעון כיסוי וכו'. ונחלקו החכמים אם כוי הוא כלאים מבהמה וחיה או מין בפני עצמו, עיין מ"ש לעיל כלאים פ"ה שו' 7. והברייתא להלן מוסיפה שאר דוגמאות שנשנו במקומות אחרים במשנתנו בחילוקים שבין חיה לבהמה.
ר' לעזר אומ' וכו'. בד: ר' אלעזר וכו', ובכי"ע: ר' אליעזר וכו'. ועיין בתוספ' כריתות י"ח א' ד"ה באנו, ובשטמ"ק שם י"ז ב' אות י"א, י"ג, ט"ו, כ' ועוד שם.
2. חייבין על חלבו וכו'. וכ"ה בבבלי כריתות י"ז ב', י"ח א'. ובירושלמי כאן פ"ב ה"ח, ס"ה ע"ב: דתני ר' לעזר אומר כוי אין חייבין על חלבו אשם תלוי. והנכון הוא בנוסח הרש"ס (מ' ע"ב): כוי חייבין וכו', וכ"ה בירושלמי יבמות (פ"ד ה"ב, ה' ע"ג) וכן ברור שם מתוך הסוגייא עצמה.1אעפ"י שנסתרסו שם המאמרים לפני כן. ור"א סובר שאין צורך באיקבע איסורא (חתיכה אחת משתי חתיכות) ולא שיהא אפשר לברר את איסורו (עיין בירושלמי הנ"ל), והחכמים חולקים עליו. ועיין בבלי יומא ע"ד רע"ב וכריתות כ"א א' ובתוספ' שם ד"ה כוי.