19-20. השם קומתו של חבירו בעשרת כורין חטין, ועשת בפחות, או ביתר וכו'. כלומר, המוכר והלוקח שמו את הקמה שתעשה עשרת כורין חטים, והלוקח יקצור, ייבש יעמר ידוש וכו', וישלם לו לגורן בעד שבעה וחצי כורים, וטעו באומדנא, ועשת שמונה כורים, או שנים עשר כורין, הלוקח משלם לפי האומדנא, והיינו שבעה וחצי כורים, ותולים שמזלו של הלוקח גרם.
21. ביתר, נותן לו כל מה ששדה עושה. כלומר, אם עשת שנים עשר כורים, נותן לו תשעה כורים, ויד המוכר על העליונה, שהרי הוא מוחזק בשדה.
21-22. ר' יוסי או' עולה ויורד עמו. כלומר, אם עשתה שמנה כורים, נותן לו ששה, ואם שנים עשר, נותן לו תשעה. ועיין בחי' הגרמ"ש (בעל אור שמח) כאן ק"ט א', ד"ה השם.
22. וכשם שהלקיחה בכסף, ובשטר, ובחזקה, כך שכירה וכו'. בבלי ב"ק ע"ט א', כאן צ"ט רע"ב. ועיין במשנת מע"ש פ"ה סמ"ט, ובראשונים שצוינו שם בהוצאת יד הרב הרצוג, ובשו"ע חו"מ סי' קצ"ה סעיף ט'. ועיין להלן ב"ב פ"ב הי"ב וירושלמי עירובין פ"ו ה"ג, כ"ג ע"ג. ובירושלמי פסחים פ"ז ה"ט, ל"א ע"ב: מיסתיוסיס כאוני (כלומר, שכירות כמכר) ונקנית במקח (צ"ל: כמקח), והיינו כתוספתא כאן, ומכיוון שהחזיק בו השוכר קנה.