26. שנהגו להושיב שומר למחצה, לשליש ולרביע, יושיבו. ואין משנין ממנהג וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע: המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו וכו'. ובכי"ו כאן: המקבל שדה מחבירו ומשזכה בה הבירה, שמין אותה כנגד שדות. מקום שנהגו להושיב שומר וכו'. וברור שיש כאן טעות סופר וכפילות מלמטה, ושכח הסופר למוחקה. ולעצם העניין יפה העיר בח"ד על הבבלי ק"ג ב': כלמא11עיין דק"ס, עמ' 302, הערה ה'. דבעל הבית, נטירותא יתירתא דאריסא. ובטוח"מ סי' ש"כ: כל דבר שאין השדה נשמר זולתו כגון הסייג (כלמא) והחפירה שסביב השדה, הוא על בעל השדה, וכל דבר שהוא כדי לעשות שמירה מעולה, הוא על המקבל. אבל היו מקומות ומצבים שלא הסתפקו בסייגים ובחפירות, והושיבו שומר לשדות שבבקעה, מפני העופות,12עיין לעיל שבת פי"ז הכ"ב, עמ' 85, בבלי עירובין ק"ד א'. ועיין בבלי כאן נ"ח א' ומקבילה. ומצוי מאד "שומרי גנות ופרדסים", וכדומה. ועל כך שנו כאן שהכל כמנהג המדינה.