56-57. השואל את הפרה, ובא והעמידה על איבוס בעליה, ונגנבה, או אבדה, אם הודיע בה לבעלים, פטור וכו'. בבבלי ל"א א' וב"ק נ"ז א': הכל צריכין דעת בעלים וכו'. ופירש"י בב"ק: גונב וגוזל, או אחד מארבעה שומרים, שהחזירו צריך להודיעו לבעלים, ואם לא הודיעו, חייב המחזיר באחריותן. וכאן פירש: ואם לא הודיעו, ומתה, או נגנבה, חייבים באחריותן, דכיון שידע שאבדה, ולא ידע שהושבה לא נזהר בה, ולא מאכילה. ולפני כמה מן הראשונים לא היו ברש"י המלים "או אחד מד' שומרים" ותמהו על רש"י למה הזכיר גנב וגזלן גרידא, והרי גם בשומרים הדין כן. והביאו את התוספתא שלנו, עיין בתוספות חיצוניות בשטמ"ק כאן ל"א א' ובחי' הריטב"א שם. וכן בסמ"ק סי' רנ"א: וכן ד' שומרין שהחזירו, כדמוכח בתוספתא וכו'. וכנראה שבסמ"ג עשין ע"ד, קנ"ב ע"ד, נשמט כל זה בטעות, עיי"ש. ובח"ד פירש ע"פ הבבלי פ"א א', שאעפ"י שלא הודיע אינו חייב אלא בגניבה ואבידה, ופטור מן האונסין, משום שכלתה שאלתו, וכבר אינו משתמש בה, אבל מ"מ דינו כשומר שכר, כבבלי מ"ג א', פ"א א', עיי"ש.
57-58. השואל את הפרה ושאל בעלה עמה. השוכר את הפרה ושכר בעלה עמה. כ"ז חסר בכי"ע, והשמיטוה מפני הכפילות שלהלן. אבל לפנינו פיסקא ממשנתנו רפ"ח,23וכגירסת הוצ' לו, משנה עם פיה"מ להר"מ, הוצ' ר"י קאפח, הרי"ף (עיין דק"ס) ועוד. ועיין במלא"ש. ולה נסמכה הברייתא שלנו.
58. שאלה ושאל וכו'. כל הברייתא במכילתא דרשב"י כ"ב, י"ד, עמ' 206 ואילך. וכע"ז בבבלי צ"ה ב'.
59-60. ומתה, או נשברה. במכילתא ובבבלי הנ"ל ליתא, שהרי חוזר על כך בסיפא, ואין צורך למוחקן שכן חזרות כאילו מצויות במדרשי הלכה.
60. עומדין וחורשין במקום אחר, נפלה ומתה, פטור. וכ"ה במכילתא הנ"ל. ובבבלי הנ"ל: עושין מלאכה במקום אחר, ומתה פטור. ובירושלמי בריש פירקין (בשם ר' אילא בשינוי סדר): חורשין במקום אחר, ומתה פטור. ובכי"ע חסרות המלים "נפלה ומתה" (עיין מ"ש לעיל בסמוך, ד"ה ומתה), והנכון כלפנינו.